ברטנורא על משנה מגילה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה. הַכֹּל לַאֲתוֹיֵי נָשִׁים:
חוּץ מֵחֵרֵשׁ. מַתְנִיתִין רַבִּי יוֹסֵי הִיא דְּאָמַר הַקּוֹרֵא וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו לֹא יָצָא:
רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. שֶׁחַיָּב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלַחְזֹר וּלְקָרְאָהּ בַּיּוֹם. וּקְרִיאָה שֶׁל יוֹם לֹא תְּהֵא אֶלָּא לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, דִּכְתִיב (אסתר ט) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים:
וְלֹא מָלִין. דִּכְתִיב (ויקרא יב) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל:
וְלֹא טוֹבְלִין וְלֹא מַזִּין. דִּכְתִיב בְּהַזָּאָה (במדבר יט) וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהֻקְּשָׁה טְבִילָה לְהַזָּאָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁטּוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי אָמְרִינַן דְּאֵין טוֹבְלִין אֶלָּא בַּיּוֹם, וְלֹא אָמְרִינַן מִשֶּׁחֲשֵׁכָה בִּתְחִלַּת שְׁבִיעִי רָאוּי לִטְבֹּל, אַף עַל גַּב דְּלַיְלָה תְּחִלַּת הַיּוֹם הוּא. אֲבָל מִשֶּׁעָבַר יוֹם שְׁבִיעִי מֻתָּר לִטְבֹּל בַּלַּיְלָה:
שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. בְּאַחַד עָשָׂר יָמִים שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה, אִם רָאֲתָה יוֹם אֶחָד שׁוֹמֶרֶת יוֹם מָחֳרָתוֹ, וְטוֹבֶלֶת בְּאוֹתוֹ יוֹם עַצְמוֹ מִשֶּׁתָּנֵץ הַחַמָּה:
מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר כָּשֵׁר. דְּמִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אִקְרֵי יוֹם, דִּכְתִיב בְּסֵפֶר עֶזְרָא (נחמיה ד) וַאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה [וְגוֹ'] מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהָיָה לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם לִמְלָאכָה. וְלֹא אָמְרוּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה אֶלָּא כְּדֵי לָצֵאת מִסְּפֵק לַיְלָה, לְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין כְּשֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר: