ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ג
מָכְרָה כְתֻבָּתָהּ. מָנֶה מָאתַיִם:
לֹא תִמְכֹּר אֶת הַשְּׁאָר. הַתּוֹסֶפֶת, אֶלָּא בְבֵית דִּין. וּמַתְנִיתִין רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר אֵין מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין אֶלָּא לִמְזוֹנוֹת, וְזוֹ הוֹאִיל וְגָבְתָה מִקְצַת כְּתֻבָּתָהּ אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹכֶרֶת הִיא. לִכְתֻבָּה, אֲפִלּוּ לִפְרָקִים. וְאַף עַל פִּי כֵן מוֹכֶרֶת הִיא בֵּינְתַּיִם לִמְזוֹנוֹת, שֶׁלֹּא אִבְּדָה מְזוֹנוֹתֶיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּבְתָה קְצַת כְּתֻבָּתָהּ:
וְכוֹתֶבֶת. בִּשְׁטַר הַמְּכִירָה, לִמְזוֹנוֹת מָכַרְתִּי:
וּגְרוּשָׁה לֹא תִמְכֹּר. לִכְתֻבָּה, אֶלָּא בְבֵית דִּין. דְּטַעֲמָא מַאי אָמוּר רַבָּנָן אַלְמָנָה בֵּין מִן הָאֵרוּסִין מִן הַנִּשּׂוּאִין מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בְּבֵית דִּין, וְזוֹ הוֹאִיל וּגְרוּשָׁה הִיא לֹא אִכְפַּת לֵיהּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים שֶׁאִשָּׁה מוֹכֶרֶת בֵּין לִכְתֻבָּה בֵּין לִמְזוֹנוֹת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין מֻמְחִים, וַאֲפִלּוּ הִתְקַבְּלָה מִקְצַת כְּתֻבָּתָהּ מוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת עַד שֶׁתִּתְקַבֵּל כָּל כְּתֻבָּתָהּ. וּכְשֶׁמּוֹכֶרֶת, בֵּין לִכְתֻבָּה בֵּין לִמְזוֹנוֹת, צְרִיכָה שְׁבוּעָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הַכְרָזָה: