אור ברסלב

ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק יא

פרק י

משנה א

אַלְמָנָה נִזּוֹנֶת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין. בֵּין קַרְקָעוֹת בֵּין מִטַּלְטְלִין. דִּתְנַאי כְתֻבָּה הוּא, וְאַתְּ תְּהֵא יַתְבָא בְּבֵיתִי וּמִתַּזְּנָא מִנְּכָסַי:

וְאֵין חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ. שֶׁהַבַּעַל חַיָּב בִּקְבוּרָתָהּ תַּחַת יְרֻשָּׁתָהּ, וְעַכְשָׁיו שֶׁיּוֹרְשֶׁיהָ גּוֹבִין כְּתֻבָּתָהּ מִיּוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, הֵם יִקְבְּרוּהָ. וּמִמֵּילָא שָׁמְעִינַן שֶׁאִם מֵתָה וְלֹא נִשְׁבְּעָה עַל כְּתֻבָּתָהּ, שֶׁעַכְשָׁיו אֵין יוֹרְשֶׁיהָ גּוֹבִין כְּתֻבָּתָהּ, עַל יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל מֻטָּל לְקָבְרָהּ:

משנה ב

בֵּין מִן הָאֵרוּסִין. שֶׁאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת וּמוֹכֶרֶת לִכְתֻבָּתָהּ:

בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. שֶׁהִיא מוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת:

מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין מֻמְחִין. וּמִכָּל מָקוֹם צְרִיכָה לִמְכֹּר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה שֶׁיִּהְיוּ בְקִיאִין בְּשׁוּמַת קַרְקַע:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִן הַנִּשּׂוּאִין. שֶׁהִיא מוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת, מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת וּמִתְעַנָּה עַד שֶׁיִּזְדַּקְקוּ לָהּ בֵּית דִּין. אֲבָל מִן הָאֵרוּסִין שֶׁאֵין מְכִירָתָהּ אֶלָּא לִכְתֻבָּה, אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶלָּא בְבֵית דִּין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

משנה ג

מָכְרָה כְתֻבָּתָהּ. מָנֶה מָאתַיִם:

לֹא תִמְכֹּר אֶת הַשְּׁאָר. הַתּוֹסֶפֶת, אֶלָּא בְבֵית דִּין. וּמַתְנִיתִין רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר אֵין מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין אֶלָּא לִמְזוֹנוֹת, וְזוֹ הוֹאִיל וְגָבְתָה מִקְצַת כְּתֻבָּתָהּ אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹכֶרֶת הִיא. לִכְתֻבָּה, אֲפִלּוּ לִפְרָקִים. וְאַף עַל פִּי כֵן מוֹכֶרֶת הִיא בֵּינְתַּיִם לִמְזוֹנוֹת, שֶׁלֹּא אִבְּדָה מְזוֹנוֹתֶיהָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּבְתָה קְצַת כְּתֻבָּתָהּ:

וְכוֹתֶבֶת. בִּשְׁטַר הַמְּכִירָה, לִמְזוֹנוֹת מָכַרְתִּי:

וּגְרוּשָׁה לֹא תִמְכֹּר. לִכְתֻבָּה, אֶלָּא בְבֵית דִּין. דְּטַעֲמָא מַאי אָמוּר רַבָּנָן אַלְמָנָה בֵּין מִן הָאֵרוּסִין מִן הַנִּשּׂוּאִין מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁתִּתְבַּזֶּה אִשְׁתּוֹ בְּבֵית דִּין, וְזוֹ הוֹאִיל וּגְרוּשָׁה הִיא לֹא אִכְפַּת לֵיהּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים שֶׁאִשָּׁה מוֹכֶרֶת בֵּין לִכְתֻבָּה בֵּין לִמְזוֹנוֹת שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין מֻמְחִים, וַאֲפִלּוּ הִתְקַבְּלָה מִקְצַת כְּתֻבָּתָהּ מוֹכֶרֶת לִמְזוֹנוֹת עַד שֶׁתִּתְקַבֵּל כָּל כְּתֻבָּתָהּ. וּכְשֶׁמּוֹכֶרֶת, בֵּין לִכְתֻבָּה בֵּין לִמְזוֹנוֹת, צְרִיכָה שְׁבוּעָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הַכְרָזָה:

משנה ד

שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ. דְּאָמְרִינַן לָהּ אַתְּ אַפְסַדְתְּ. וְשָׁוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם אַף עַל גַּב דְּהִיא הִרְוִיחָה לֹא מָצֵית לְמֵימַר אֲנָא אַרְוָחֵי, שֶׁהַשּׁוֹלֵחַ שְׁלוּחוֹ לַשּׁוּק לִסְחוֹרָה וְלָקַח בְּזוֹל הַכֹּל לְבַעַל הַמָּעוֹת. וְלֹא שָׁמְעִינַן מֵהָכָא אֶלָּא בְדָבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה, כְּגוֹן קַרְקַע שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּכֵר בְּאֹמֶד זֶה בְּפָחוֹת וְזֶה בְּיָתֵר, אֲבָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה וְקָנָה הַשָּׁלִיחַ בְּפָחוֹת, לֹא אִתְבְּרִירָא לָן דִּינָא מֵהָכָא. וְחָזִינָא לְרַבְּוָתָא דְּאִפְלִיגוּ בָהּ. וּמַסְקָנָא לְפוּם מַאי דְּחָזֵי לָן, שֶׁחוֹלְקִין הַשָּׁלִיחַ וְהַמְשַׁלֵּחַ:

מִכְרָהּ בָּטֵל. שֶׁאוֹתוֹ דִינָר אֵין לָהּ רְשׁוּת לִמְכֹּר, נִמְצָא שֶׁכָּל הַמֶּכֶר טָעוּת, שֶׁהֲרֵי בְּבַת אַחַת הָיָה:

לְעוֹלָם מִכְרָהּ קַיָּם. וְהִיא תַחֲזִיר אֶת הַדִּינָר לַיּוֹרְשִׁין, דְּמַה הִפְסִידָתָן. עַד שֶׁיְּהֵא בָּאוֹנָאָה כְּדֵי שֶׁאִלּוּ לֹא הָיְתָה הָאוֹנָאָה הָיָה מִשְׁתַּיֵּר שָׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה קַבִּין, שֶׁהוּא שִׁעוּר שָׂדֶה:

וּבְגִנָּה בַּת חֲצִי קַב. שֶׁהוּא שִׁעוּר גִּנָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

משנה ה

אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת. הַכְרָזָה. שֶׁעַל יְדֵי הַהַכְרָזָה בְּנֵי אָדָם מְבַקְּרִים בָּהּ. וּבְהָא מוֹדֶה תַּנָּא קַמָּא לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:

משנה ו

הַשְּׁנִיָּה. שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת, שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

אֵין לָהֶם כְּתֻבָּה. מָנֶה מָאתַיִם. מְמָאֶנֶת, מִשּׁוּם דְּמֵעַצְמָהּ יוֹצְאָה. שְׁנִיָּה, קְנָסוּהָ רַבָּנָן מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַרְגִּילָתוֹ לְנָשְׂאָהּ, שֶׁאֵינָהּ נִפְסֶדֶת כְּלוּם בַּנִּשּׂוּאִין שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בָּהֶן וּוְלָדָהּ כָּשֵׁר. אַיְלוֹנִית, מִשּׁוּם דְּמֶקַּח טָעוּת הוּא:

וְלֹא פֵרוֹת. הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל הַבַּעַל אֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ:

וְלֹא מְזוֹנוֹת. כְּגוֹן אִם לָוְתָה וְאָכְלָה בְּעוֹדָהּ תַּחְתָּיו וְאַחַר כָּךְ מֵאֲנָה, אֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלֵּם. אֲבָל חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ בְּעוֹדָהּ תַּחְתָּיו. וְהַשְּׁנִיָּה וְהָאַיְלוֹנִית אֵין לָהֶם מְזוֹנוֹת בְּעוֹדָן תַּחְתָּיו, וְכָל שֶׁכֵּן אִם לָווּ וְאָכְלוּ שֶׁאֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלֵּם:

וְלֹא בְלָאוֹת. שֶׁנֶּאֶבְדוּ וּבָלוּ לְגַמְרֵי, בֵּין מִנִּכְסֵי מְלוֹג בֵּין מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, אֵין הַמְמָאֶנֶת יְכוֹלָה לְהוֹצִיא מִיַּד בַּעְלָהּ. אֲבָל בְּלָאוֹתֶיהָ הַקַּיָּמִים נוֹטֶלֶת לְעוֹלָם, בֵּין הַמְמָאֶנֶת בֵּין הַשְּׁנִיָּה בֵּין הָאַיְלוֹנִית, וַאֲפִלּוּ זִנְּתָה לֹא הִפְסִידָה בְּלָאוֹתֶיהָ הַקַּיָּמִים. וְהַשְּׁנִיָּה אֵין לָהּ בְּלָאוֹת שֶׁל נִכְסֵי מְלוֹג, אֲבָל בְּלָאוֹת שֶׁל נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל יֶשׁ לָהּ:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה