ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ו
הָלְכָה מִקֶּבֶר בַּעְלָהּ. זוֹ שֶׁפְּטָרָהּ בַּעְלָהּ מִן הַשְּׁבוּעָה:
לְבֵית אָבִיהָ. שֶׁלֹּא נִתְעַסְּקָה שׁוּב בַּנְּכָסִים:
אֵין הַיּוֹרְשִׁים מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. בְּמַה שֶּׁנִּתְעַסְּקָה בֵּין מִיתָה לִקְבוּרָה. שֶׁאִם הָיוּ יוֹרְשִׁים יְכוֹלִים לְהַשְׁבִּיעָהּ עַל כָּךְ, מִתּוֹךְ שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהָבִיא עֵדִים בְּמַה שֶּׁהִיא מוֹכֶרֶת וְקוֹנָה לְצֹרֶךְ קְבוּרַת הַמֵּת, יִשְׁהֶה הַמֵּת וְיִתְנַוֵּל:
עַל הֶעָתִיד לָבֹא. שֶׁלֹּא עִכְּבָה בְיָדֶיהָ כְּלוּם מִן הָעֵסֶק שֶׁנַּעֲשֵׂית אַפּוֹטְרוֹפָּא עָלָיו לְאַחַר קְבוּרַת בַּעְלָהּ, דְּלֹא מַהֲנְיָא בֵיהּ פְּטוּר דִּידֵיהּ, שֶׁהֲרֵי הַנְּכָסִים שֶׁל יְתוֹמִים הֵם:
עַל שֶׁעָבָר. עַל עֵסֶק שֶׁבְּחַיֵּי בַעְלָהּ: