ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ה
מַשְׁבִּיעַ הוּא אֶת יוֹרְשֶׁיהָ. אִם גֵּרְשָׁהּ וּמֵתָה וְיוֹרְשֶׁיהָ תּוֹבְעִין הֵימֶנּוּ כְּתֻבָּתָהּ, נִשְׁבָּעִים שְׁבוּעַת הַיּוֹרְשִׁים שֶׁלֹּא פְקַדְתָּנוּ בִּשְׁעַת מִיתָה וְלֹא אָמְרָה לָנוּ קֹדֶם לָכֵן וְלֹא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתֶיהָ שֶׁשְּׁטַר כְּתֻבָּתָהּ פָּרוּעַ:
וְאֶת הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ. אִם מָכְרָה כְתֻבָּתָהּ לַאֲחֵרִים וְנִתְגָּרְשָׁה וּמֵתָה וְהַלָּקוֹחוֹת תּוֹבְעִים כְּתֻבָּתָהּ, נִשְׁבָּעִים אַף הֵן שְׁבוּעַת הַיּוֹרְשִׁים:
אֲבָל יוֹרְשָׁיו מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. אִם נִתְאַלְמְנָה וְהִיא אוֹ יוֹרְשֶׁיהָ נִפְרָעִין מִן הַיְתוֹמִים, צְרִיכִים שְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי לֹא פְטָרָן אֶלָּא מִמֶּנּוּ אִם תִּגְבֶּה כְתֻבָּתָהּ בְּחַיָּיו:
לַבָּאִין בִּרְשׁוּתִי. אִם אֶמְכֹּר נְכָסַי וְאַתְּ בָּאָה לִפָּרַע מִן הַלָּקוֹחוֹת: