ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ח
כָּל נְכָסָיו. שֶׁיָּרַשׁ מֵאָחִיו, אַחֲרָאִין לִכְתֻבָּתָהּ:
גֵּרְשָׁהּ אֵין לָהּ אֶלָּא כְּתֻבָּתָה. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא גֵרֵשׁ הָיוּ כָל הַנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים לָהּ:
הֲרֵי הִיא כְּכָל הַנָּשִׁים. שֶׁהַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּמַחֲזִירָהּ, עַל מְנָת כְּתֻבָּה הָרִאשׁוֹנָה הֶחֱזִירָהּ. וְאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן הָא בִּיבָמָה, דְּלֹא תֵימָא אִשְׁתּוֹ הִיא דְּאִיהוּ כָּתַב לָהּ כְּתֻבָּה מִמָּמוֹנוֹ, אֲבָל יְבִמְתּוֹ דְּלָאו אִיהוּ כָּתַב לָהּ אֶלָּא נִכְסֵי בַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן הוּא דַהֲווּ אַחֲרָאִין וְעַרְבָאִין, הֵיכָא דְגֵרְשָׁהּ וְאַהְדְּרָהּ. אֵימָא כְּתֻבָּתָהּ מִנֵּיהּ, קָמַשְׁמַע לָן: