ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ז
יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע. לְפִי שֶׁכְּתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן, לְפִיכָךְ נִכְסֵי הַמֵּת אַחֲרָאִין לִכְתֻבָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁהַיָּבָם אוֹכֵל פֵּרוֹת אִם מְיַבֵּם אוֹתָהּ, וְסָבַר מִטַּלְטְלֵי מִשְׁתַּעְבְּדֵי לַכְּתֻבָּה:
שָׁמִין אוֹתָם. דְּכָל מַה שֶּׁגָּדֵל בִּרְשׁוּת הַמֵּת אַחֲרָאִין לַכְּתֻבָּה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פֵּרוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, וְהָא כָּל נְכָסָיו אַחֲרָאִין וְעַרְבָאִין לַכְּתֻבָּה, וּמְשָׁנֵי, תָּנֵי שֶׁלָּהּ:
כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה. קָסָבְרֵי מִטַּלְטְלֵי לַכְּתֻבָּה לֹא מִשְׁתַּעְבְּדֵי אֶלָּא אִם כֵּן תָּפְסָה. וּמֵחַיִּים דְּבַעַל בָּעִינַן תְּפִיסָה. וְהוּא הַדִּין נַמִּי דִּפְלִיגֵי אַכְּסָפִים, דְּמַאי שְׁנָא כְּסָפִים מִפֵּרוֹת תְּלוּשִׁין. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הֲרֵי הִיא כְאִשְׁתּוֹ. שֶׁמְּגָרְשָׁהּ בְּגֵט, וּמַחֲזִירָהּ. וְלֹא אָמְרִינַן וְיִבְּמָהּ אָמַר רַחֲמָנָא וַעֲדַיִן יִבּוּמִין רִאשׁוֹנִים עָלֶיהָ וְלֹא תִסְגֵּי לָהּ בְּגֵט. וְהָכִי נַמִּי כְּשֶׁגֵּרְשָׁהּ הֲוָה אֲמִינָא מִצְוָה דְּרַמְיָא רַחֲמָנָא עָלֶיהָ הָא קָעָבְדָה, וְתֵיקוּ עֲלֵיהּ בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח וְלֹא מָצֵי לְהַחֲזִירָהּ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאָמַר רַחֲמָנָא (דברים כה) וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁלְּקָחָהּ הֲרֵי הִיא כְאִשְׁתּוֹ: