ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ו
שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים. מִבֵּית אָבִיהָ, בְּעוֹדָהּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם:
מַה יַּעֲשׂוּ בִכְתֻבָּתָהּ. מָנֶה וּמָאתַיִם וְתוֹסֶפֶת וּנְדוּנְיָא שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ וְקִבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת:
וּבַנְּכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין. נִכְסֵי מְלוֹג, שֶׁכְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת נִכְנָסִים עִמָּהּ וּכְשֶׁיּוֹצֵאת מִבַּעְלָהּ יוֹצְאִים עִמָּהּ:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. דְּסָפֵק נְשׂוּאָה לַיָּבָם הִיא וְזוֹכֶה בַּחֲצִי יְרֻשָּׁתָהּ מִסָּפֵק:
נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן. נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל בְּחֶזְקָתָן. וְלֹא אִתְפָּרֵשׁ בְּחֶזְקַת מִי, אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל הוֹאִיל וְאַחֲרָיוּתָן עָלָיו, אִי בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ שֶׁלָּהּ. וּבְפֶרֶק ד' מִיבָמוֹת תִּמְצָא הַמִּשְׁנָה הַזֹּאת: