ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ז
הַמַּשְׁלִישׁ מָעוֹת לְבִתּוֹ. מָסַר מָעוֹת בְּיַד שָׁלִישׁ לְצֹרֶךְ בִּתּוֹ לִקְנוֹת לָהּ שָׂדֶה אוֹ נְדוּנְיָא לִכְשֶׁתִּנָּשֵׂא:
נֶאֱמָן בַּעְלִי עָלָי. וּתְנֵם לוֹ:
יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ כוּ'. יִקְנֶה הַשָּׂדֶה. וְאֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, דְּמִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת:
וְכִי אֵינָהּ אֶלָּא שָׂדֶה. כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ כְּבָר נִקְנָה הַשָּׂדֶה וְהִיא רוֹצָה לְמָכְרָהּ יְכוֹלָה לִמְכֹּר, הִלְכָּךְ שׁוֹמְעִין לָהּ. וּפְלֻגְתָּא דְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי מֵאִיר דַּוְקָא בִּגְדוֹלָה מִן הָאֵרוּסִין, דְּאִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת דִּבְרֵי הַכֹּל שׁוֹמְעִין לָהּ. וּבִקְטַנָּה נַמִּי מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי דְּאֵין בְּמַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם וְאֵין שׁוֹמְעִין לָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: