ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ. שֶׁנּוֹתֵן מְזוֹנוֹתֶיהָ עַל יְדֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת עִמּוֹ. תַּרְגּוּם וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה (מלכים ב ו), שֵׁירוּתָא:
לֹא יִפְחֹת לָהּ. בְּשָׁבוּעַ:
לֹא פָסַק לָהּ שְׂעוֹרִים. כִּפְלַיִם מִן הַחִטִּים: אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם שֶׁשָּׁם הַשְּׂעוֹרִים רָעוֹת בְּיוֹתֵר:
דְּבֵלָה. תְּאֵנִים דְּרוּסוֹת בְּעִגּוּל וְנִמְכָּרוֹת בְּמִשְׁקָל וְלֹא בְמִדָּה:
מַפָּץ. רַךְ מִמַּחֲצֶלֶת:
כִּפָּה. צָעִיף אֶחָד:
וּמִנְעָלִים מִמּוֹעֵד לְמוֹעֵד. מִנְעָלִים חֲדָשִׁים לְכָל שָׁלֹשׁ רְגָלִים:
חֲדָשִׁים. קָשִׁים לָהּ בִּימוֹת הַחַמָּה לְפִי שֶׁהֵם חַמִּים, וְיָפִים לָהּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים:
וְהַשְּׁחָקִים שֶׁלָּהּ. אַף כְּשֶׁיִּקְנֶה לָהּ חֲדָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְכַּסָּה בָהֶן בִּימֵי נִדָּתָהּ: