ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
הַמּוֹרֶדֶת. מִתַּשְׁמִישׁ. אֲבָל מִמְּלָאכָה כּוֹפִין אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה וְלֹא דַיְנִינַן לָהּ כְּמוֹרֶדֶת:
טַרְפְּעִיקִין. כָּל טַרְפְּעִיק הוּא מִשְׁקַל אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה שְׂעוֹרוֹת שֶׁל כֶּסֶף צָרוּף, כְּמִשְׁקַל שְׁלֹשָׁה דַרְכְּמוֹנִים שֶׁקּוֹרִין בַּעֲרָבִי דראה"ם, שֶׁכָּל דַּרְכְּמוֹן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שְׂעוֹרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף:
עַד כְּנֶגֶד כְּתֻבָּתָהּ. וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לָהּ גֵּט וְיוֹצְאָה בְּלֹא כְתֻבָּה. אֲבָל אֵינוֹ מַשְׁהֶה אוֹתָהּ כְּדֵי לִפְחוֹת עַל הַנְּכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לָהּ מִבֵּית אָבִיהָ וּלְהַפְסִידָם מִמֶּנָּה:
מוֹסִיפִין עַל כְּתֻבָּתָהּ שְׁלֹשָׁה דִינָרִים. מִשּׁוּם דְּצַעֲרָא דְגַבְרָא קָשֶׁה כְּשֶׁהוּא נִמְנָע מִן הַתַּשְׁמִישׁ יוֹתֵר מִצַּעֲרָא דְאִתְּתָא, לְפִיכָךְ כְּשֶׁהִיא מוֹרֶדֶת וּמְצַעַרְתּוֹ פּוֹחֲתִין לָהּ שִׁבְעָה דִינָרִין, וּכְשֶׁהוּא מוֹרֵד וּמְצַעֲרָהּ אֵין מוֹסִיפִין לָהּ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה דִינָרִים. וְהֵיכָא דְמוֹרֶדֶת אָמְרִינַן בַּגְּמָרָא חָזְרוּ וְנִמְנוּ שֶׁיִּהְיוּ מַכְרִיזִין עָלֶיהָ אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמֵר פְּלוֹנִית מָרְדָה בְּבַעְלָהּ, וְשׁוֹלְחִין לָהּ מִבֵּית דִּין הֱוֵי יוֹדַעַת שֶׁאֲפִלּוּ כְּתֻבָּתֵךְ מֵאָה מָנֶה הִפְסַדְתְּ אֶת כֻּלָּן, אַחַת אֲרוּסָה וְאַחַת נְשׂוּאָה, וַאֲפִלּוּ נִדָּה וַאֲפִלּוּ חוֹלָה וַאֲפִלּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם. וְקֹדֶם הַכְרָזָה מוֹדִיעִים לָהּ שֶׁרוֹצִים לְהַכְרִיז עָלֶיהָ, וְאַחַר הַכְרָזָה מוֹדִיעִין אוֹתָהּ שֶׁכְּבָר שָׁלְמָה הַהַכְרָזָה, וְאִם עָמְדָה בְמִרְדָּהּ תֵּצֵא בְּלֹא כְתֻבָּה: