ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. כְּגוֹן שֶׁאָמַר יֵאָסֵר הֲנָאַת תַּשְׁמִישֵׁךְ עָלַי. אֲבָל הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי אָסוּר עָלַיִךְ, לֹא מִתַּסְרָא, דְּהָא מְשֻׁעְבָּד לָהּ, דִּכְתִיב (שמות כא) וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. אִם הִדִּירָהּ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת תַּמְתִּין, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה שֶׁטְּמֵאָה שְׁבוּעַיִם:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שַׁבָּת אֶחָת. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּנִּדָּה שֶׁטְּמֵאָה שִׁבְעָה. וְגָמְרִינַן מִידֵי דִשְׁכִיחַ, הַכַּעַס שֶׁכּוֹעֵס אָדָם עַל אִשְׁתּוֹ וּמַדִּירָהּ דְּהוּא מִידֵי דִשְׁכִיחַ, מִנִּדָּה שֶׁהוּא מִידֵי דִשְׁכִיחַ, לַאֲפוֹקֵי לֵדָה דְּלֹא שְׁכִיחַ כֻּלֵּי הַאי. וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי גָּמְרִינַן מִידֵי דְּהוּא גָּרַם לָהּ, נֶדֶר הָאִישׁ שֶׁהוּא גוֹרֵם לָהּ לִשְׁהוֹת, מִלֵּדָה שֶׁעַל יָדוֹ בָאָה לָהּ. לַאֲפוֹקֵי נִדָּה דְּמִמֵּילָא קָאָתֵי לָהּ. וְיוֹתֵר עַל שַׁבָּת אַחַת לְבֵית הִלֵּל אוֹ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת לְבֵית שַׁמַּאי יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, וַאֲפִלּוּ הָיָה גַּמָּל שֶׁעוֹנָתוֹ לִשְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ סַפָּן שֶׁעוֹנָתוֹ לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים:
הַתַּלְמִידִים וְכוּ' שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמַתְנִיתִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. וּפְלִיגֵי רַבָּנָן עֲלֵיהּ וְאוֹמְרִים אֲפִלּוּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
הַטַּיָּלִים. שֶׁאֵין לָהֶם מְלָאכָה וְלֹא סְחוֹרָה:
הַחַמָּרִים. שֶׁיּוֹצְאִים לַכְּפָרִים לְהָבִיא תְּבוּאָה:
הַגַּמָּלִים. מְבִיאִין חֲבִילוֹת עַל הַגְּמַלִּים מִמָּקוֹם רָחוֹק:
הַסַּפָּנִים. הַמְפָרְשִׁים לַיָּם הַגָּדוֹל. וּמִי שֶׁהָיָה בִתְחִלָּתוֹ בַּעַל אֻמָּנוּת שֶׁעוֹנָתוֹ קְרוֹבָה וּבִקֵּשׁ לֵעָשׂוֹת בַּעַל אֻמָּנוּת שֶׁעוֹנָתוֹ רְחוֹקָה, אִשְׁתּוֹ מְעַכֶּבֶת עָלָיו, חוּץ מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לְעַכֵּב עַל בַּעְלָהּ שֶׁהָיָה טַיָּל אוֹ פּוֹעֵל שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה תַּלְמִיד חָכָם: