ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
נוֹתְנִין לִבְתוּלָה. זְמַן לְכָנְסָהּ לַחֻפָּה מִיּוֹם שֶׁתְּבָעָהּ הַבַּעַל לְאַחַר שֶׁקִּדְּשָׁהּ, לְהַזְהִירָהּ עַל עִסְקֵי חֻפָּה לְהָכִין תַּכְשִׁיטֶיהָ:
לְפַרְנֵס עַצְמָהּ. בְּתַכְשִׁיטֶיהָ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, דִּכְתִיב (בראשית כד) תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָה אִתָּנוּ יָמִים, וּמַאי יָמִים, שָׁנָה, דִּכְתִיב (ויקרא כד) יָמִים תִּהְיֶה גְּאֻלָּתוֹ:
לְפַרְנֵס עַצְמוֹ. בְּצָרְכֵי סְעֻדָּה וְחֻפָּה:
וּלְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁאֵינָהּ טוֹרַחַת כָּל כָּךְ בְּתַכְשִׁיטֶיהָ, שֶׁכְּבָר יֵשׁ בְּיָדָהּ:
וְלֹא נִשָּׂאוּ. שֶׁהַבְּעָלִים מְעַכְּבִים. וְאַיְדֵי דְתָנָא רֵישָׁא בְּדִידְהִי תָּנָא סֵיפָא נַמִּי בְּדִידְהִי:
וְאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. וְאִם כֹּהֵן הוּא וְהִיא יִשְׂרְאֵלִית, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁקִּדְּשָׁהּ אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה מִן הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב (שם כב) וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ, וְהַאי קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא, אֶלָּא דְּרַבָּנָן גָּזוּר עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן שֶׁלֹּא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְזְגוּ לָהּ כּוֹס בְּבֵית אָבִיהָ וְתַשְׁקֶה לְאַחֶיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא נִשֵּׂאת, שֶׁאוֹכֶלֶת מִשֶּׁלּוֹ, אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בְּבֵית אָבִיהָ, אֶלָּא בַּעְלָהּ כֹּהֵן מְיַחֵד לָהּ מָקוֹם וּמַאֲכִילָהּ שָׁם, וְלֵיכָּא לְמִגְזָר תּוּ שֶׁמָּא תַשְׁקֶה מִכּוֹס שֶׁל תְּרוּמָה לְאַחֶיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ:
נוֹתְנִים לָהּ הַכֹּל תְּרוּמָה. אִם יִרְצֶה. וּכְשֶׁיַּגִּיעוּ יְמֵי טֻמְאָתָהּ תִּמְכְּרֶנָּה וְתִקַּח חֻלִּין:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מֶחֱצָה חֻלִּין. לֶאֱכֹל בִּימֵי טֻמְאָתָהּ: