ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
אַף עַל פִּי. אִם רָצָה לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ מֵאָה מָנֶה יוֹסִיף. וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ:
שֶׁלֹּא כָתַב לָהּ. תּוֹסֶפֶת מִדַּעְתּוֹ, אֶלָּא עַל מְנָת לְכָנְסָהּ:
וְהִיא כוֹתֶבֶת. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה מוֹחֶלֶת וְכוֹתֶבֶת שֶׁנִּתְקַבְּלָה:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בִּגְזֵרוֹתָיו: