ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
הָאָב זַכַּאי בְבִתּוֹ. בְּקַטְנוּתָהּ וּבְנַעֲרוּתָהּ:
בְּקִדּוּשֶׁיהָ בַּכֶּסֶף. שֶׁכֶּסֶף קִדּוּשֶׁיהָ שֶׁלּוֹ, דִּכְתִיב בָּאָמָה הָעִבְרִיָּה (שמות כא) וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף, וְדָרְשִׁינַן, אֵין כֶּסֶף לְאָדוֹן זֶה, כְּלוֹמַר לָאָדוֹן שֶׁקְּנָאָהּ שֶׁיָּצְאָה מֵאִתּוֹ חִנָּם בְּסִימָנֵי נַעֲרוּת, אֲבָל יֵשׁ כֶּסֶף לְאָדוֹן אַחֵר, וּמַנּוּ, אָב, שֶׁכֶּסֶף קִדּוּשֶׁיהָ שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה עַד שֶׁתִּבָּגֵר:
בַּשְּׁטָר וּבַבִּיאָה. שֶׁמְּקַבֵּל שְׁטַר קִדּוּשִׁין עָלֶיהָ וּמוֹסְרָהּ לְבִיאָה לְשֵׁם קִדּוּשִׁין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה, דִּכְתִיב וְהָיְתָה, אִתַּקּוּשׁ הֲוָיוֹת לַהֲדָדֵי, מַה כֶּסֶף שֶׁהוּא אֶחָד מִן הַהֲוָיוֹת, בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, אַף קִדּוּשֵׁי שְׁטָר וּבִיאָה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ:
בִּמְצִיאָתָהּ. מִשּׁוּם אֵיבָה:
וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ. דִּכְתִיב (שמות כא) וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, מַה אָמָה מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְרַבָּהּ, אַף בַּת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ:
וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. דִּכְתִיב (במדבר ל) בִּנְעוּרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ:
וּמְקַבֵּל גִּטָּהּ. דִּכְתִיב (דברים כד) וְיָצְאָה וְהָיְתָה, אִיתַּקַּשׁ יְצִיאָה לַהֲוָיָה, כְּשֵׁם שֶׁהָאָב מְקַבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ בְּקַטְנוּתָהּ וְנַעֲרוּתָהּ, כָּךְ מְקַבֵּל גִּטָּהּ:
וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ. אִם נָפְלוּ לָהּ קַרְקָעוֹת מִבֵּית אֲבִי אִמָּהּ, אֵין אָבִיהָ אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בְּחַיֶּיהָ, אֶלָּא אִם כֵּן מֵתָה וְהוּא יוֹרְשָׁהּ:
יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל. שֶׁהוּא זוֹכֶה בְּכָל הַשְּׁנוּיִים לְמַעְלָה שֶׁהָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ, וְאוֹכֵל פֵּרוֹת הַנְּכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לָהּ בִּירֻשָּׁה מִשֶּׁנִּשֵּׂאת לוֹ:
וּבְפִרְקוֹנָהּ. אִם נִשְׁבֵּית חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ:
בִּקְבוּרָתָהּ. שֶׁחֲכָמִים תִּקְּנוּ קְבוּרָתָהּ תַּחַת יְרוּשָׁתָהּ שֶׁהוּא יוֹרְשָׁהּ אִם מֵתָה:
מִשְּׁנֵי חֲלִילִים. לְהֶסְפֵּד: