ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
וְזִנְּתָה. מִן הָאֵרוּסִין וְהִיא נַעֲרָה:
הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק. וַאֲפִלּוּ נִתְגַּיְּרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים דִּבְחֶזְקַת בְּתוּלָה הִיא. דְּכִי כְּתִיבָא סְקִילָה בְּנַעֲרָה מְאֹרָסָה בְּבַת יִשְׂרָאֵל כְּתִיב, דִּכְתִיב (דברים כב) כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל:
וְלֹא מֵאָה סָלַע. אִם נִמְצָא הַבַּעַל שַׁקְרָן. דְּכֻלָּהּ פָּרָשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיבָא:
וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה הֲרֵי זוֹ בִסְקִילָה. דְּאָמַר קְרָא (שם) וּסְקָלוּהָ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה, שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר וָמֵתָה אֶלָּא לְרַבּוֹת הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה. וּמִיהוּ לִקְנָס לֹא מְרַבִּינַן לָהּ, דִּלְמִיתָה נִתְרַבֵּית וְלֹא לִקְנָס:
יֶשׁ לָהּ אָב. בְּיִשְׂרְאֵלִית קָמַיְרֵי:
וְאֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית אָב. כְּגוֹן שֶׁאֵין לָאָב בַּיִת: