ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
כְּתֻבָּתָהּ שֶׁל אָב. כְּתֻבָּתָהּ שֶׁהִיא גוֹבָה מִשְּׁנֵי אֵרוּסִין הַלָּלוּ. וְקָסָבַר יֵשׁ כְּתֻבָּה לַאֲרוּסָה. וּבִימֵי נַעֲרוּת וְקַטְנוּת קָאָמַר:
כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלָּהּ. דְּמִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ פָּקַע רְשׁוּתוֹ, וּבָתַר גּוֹבַיְנָא אָזְלִינַן, וְגוֹבַיְנָא בָּתַר הָכִי הוּא. וְלֹא אָזְלִינַן בָּתַר כְּתִיבָה לוֹמַר הוֹאִיל וְהָרִאשׁוֹנָה נִכְתְּבָה בְּעוֹדָהּ בִּרְשׁוּת הָאָב תֶּהֱוֵי דְּאָב:
הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אָב. דְּקָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה בָּתַר כְּתִיבָה אָזְלִינַן, וְהוֹאִיל וּכְתֻבָּה רִאשׁוֹנָה נִכְתְּבָה לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין בְּעוֹד שֶׁהַבַּת בִּרְשׁוּת הָאָב, הַוְיָא דְּאָב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: