ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
אֵלּוּ נְעָרוֹת. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן פְּסוּלוֹת יֵשׁ לָהֶן קְנָס. אִם אָנַס אָדָם אַחַת מֵהֶן נוֹתֵן לְאָבִיהָ חֲמִשִּׁים כֶּסֶף:
הַנְּתִינָה. מִן הַגִּבְעוֹנִים. וְעַל שֵׁם שֶׁנְּתָנָם יְהוֹשֻׁעַ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם נִקְרָאִים נְתִינִים. וְהֵם אֲסוּרִים לָבֹא בַקָּהָל:
וְעַל הַכּוּתִית. הַאי תַּנָּא סָבַר כּוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵם וּכְגוֹיִם הֵם חֲשׁוּבִים:
פְּחוּתוֹת מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. דִּבְחֶזְקַת בְּתוּלוֹת הֵן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְעֲלוּ בַּשִּׁבְיָה אוֹ בְגֵיּוּתָן, בְּתוּלֵיהֶן חוֹזְרִים:
וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאֶחָד מֵהֶן וְנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין, וַעֲדַיִן בְּתוּלָה הִיא:
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּהִכָּרֵת אֵין בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין. וְכָרֵת אֵינוֹ פוֹטֵר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְהָנֵי מִילֵי, שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה. אֲבָל אִם הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה פָּטוּר מִן הַקְּנָס, דְּקַיְמָא לָן כָּל חַיָּבֵי כְּרֵתוֹת שֶׁהִתְרוּ בָּהֶן לוֹקִין, וְאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם: