ברטנורא על משנה כתובות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ז
דְּרוּסַת אִישׁ. בְּעוּלַת אִישׁ:
נֶאֱמֶנֶת. וְלֹא הִפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ. וּמִכָּל מָקוֹם אִי אֵשֶׁת כֹּהֵן הִיא וּלְאַחַר זְמַן הָאֵרוּסִין כְּשֶׁנִּשְּׂאָה טָעַן דְּרוּסַת אִישׁ אַתְּ, מַפְּקִינַן לָהּ מִנֵּיהּ, דְּשֶׁמָּא לְאַחַר שֶׁאֵרַס אוֹתָהּ נִבְעֲלָה, וּמִכִּי אָמַר דְּרוּסַת אִישׁ אַתְּ שַׁוְיַהּ אַנַּפְשֵׁיהּ חֲתִיכָה דְאִסּוּרָא. וַאֲפִלּוּ נִבְעֲלָה בְּאֹנֶס, הָא קַיְמָא לָן אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ. וּמְגָרֵשׁ לָהּ וְיָהֵיב לָהּ כְּתֻבָּתָהּ: