ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
אֵבָר הַמְדֻלְדָּל בִּבְהֵמָה. תָּלוּשׁ רֻבּוֹ וּמְעֹרֶה בְּמִקְצָתוֹ:
מַהוּ. שֶׁיְּטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבָר מִן הַחַי כְּאִלּוּ נִתְלַשׁ לְגַמְרֵי. וְקַיְמָא לָן בְּהָעוֹר וְהָרֹטֶב, דְּאֵבָר מִן הַחַי מְטַמֵּא כִּנְבֵלָה. וְאֵבָר הַנִּתְלָשׁ מִן הָאָדָם לְגַמְרֵי מְטַמֵּא כַּמֵּת:
בְּאֵבָר הַמְדֻלְדָּל בְּאָדָם. שֶׁמְּעֹרֶה קְצָת, טָהוֹר:
מֻכֵּי שְׁחִין. שֶׁאֵבָרֵיהֶן נוֹפְלִין:
וְחוֹתְכָהּ. לֹא מִשּׁוּם טָהֳרָה, שֶׁקֹּדֶם לָכֵן נַמִּי טָהוֹר. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא מָאוּס בָּרֶגֶל בְּאֵבָר הַמְדֻלְדָּל:
שֶׁמַּנִּיחַ בּוֹ כְּשַׂעֲרָה. וְאֵינוֹ חוֹתְכוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶת הַחוֹתְכוֹ שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ בִּשְׁעַת פְּרִישָׁה:
וְתוֹחֲבוֹ. לָאֵבָר:
בְּסִירָה. בְּקוֹץ הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע:
וְהוּא. הַחוֹלֶה:
נִמְשָׁךְ. וְנִתְלַשׁ הָאֵבָר מֵאֵלָיו. וְהַחוֹלֶה אֵינוֹ טָמֵא לְפִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ בְּכֹחַ בְּבַת אַחַת וְהָאֵבָר נִתְלַשׁ מִמֶּנּוּ בְּכֹחַ וְלֵיכָּא נְגִיעָה בִּשְׁעַת פְּרִישָׁה:
שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. וּמָה אָדָם שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה מֵחַיִּים, הָאֵבָר הַמְדֻלְדָּל מִמֶּנּוּ טָהוֹר, בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מֵחַיִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הָאֵבָר הַמְדֻלְדָּל מִמֶּנָּה טָהוֹר: