ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
בָּאִטְלִיס. שׁוּק שֶׁמּוֹכְרִים שָׁם בָּשָׂר:
שֶׁל אֶמָּאוֹם. שֵׁם הָעִיר:
הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְכוּ'. הָכִי קָאָמַר, הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ. וּמַשְׁכַּחַת לַהּ, כְּגוֹן שֶׁבָּא רְאוּבֵן עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה שְׁתֵּי בָּנוֹת וְחָזַר וּבָא עַל אַחַת מִבְּנוֹתָיו אֵלּוּ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן, וּבָא הַבֵּן עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ:
שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. וּמָה הַבָּא עַל חֲמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת שֶׁהֵם שֵׁם אֶחָד, לְנִדָּה לֹא תִקְרַב, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ שֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, כְּלוֹמַר שְׁלֹשָׁה לָאוִין מְחֻלָּקִין, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. וְהַאי קַל וָחֹמֶר פְּרִיכָא הוּא, דְּמַה לְחָמֵשׁ נָשִׁים נִדּוֹת שֶׁהֵן גּוּפִים מְחֻלָּקִים. אֶלָּא טַעֲמָא, מִשּׁוּם דְּאָמַר קְרָא (ויקרא כ) עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה וְגוֹ', וּקְרָא יְתֵירָא הוּא, דִּבְרֵישֵׁיהּ דִּקְרָא כְּתִיב וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְגוֹ', לָמָּה לִי לְמִהְדַּר תּוּ עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ שֶׁחַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת: