ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
בִּתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ. כְּגוֹן שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת וַהֲרֵי הִיא בִּתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁנִּשֵּׂאת לוֹ קֹדֶם לָכֵן וּמֵת, וּלְאַחַר מִיתָתוֹ נְשָׂאָהּ אֲחִי אָבִיו וּבָא זֶה אָבִיהָ עָלֶיהָ בְּנִדָּתָהּ, וְהַשְׁתָּא אִסּוּר בִּתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ בָּאִין כְּאַחַת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מַמְזֶרֶת וַאֲסוּרָה לָבֹא בַּקָּהָל, כְּשֶׁנִּשֵּׂאת לַאֲחִי אָבִיהָ קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ, לְפִי שֶׁקִּדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּבֵי לָאוִין. אִי נַמִּי, אִם הָיוּ אֲחֵי אָבִיהָ מַמְזֵרִים מֻתָּרִים לִשָּׂא אוֹתָהּ לְכַתְּחִלָּה, וְנֶאֶסְרָה עַל אָבִיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו לְפִי שֶׁהוּא אִסּוּר מוֹסִיף, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיְתָה מֻתֶּרֶת לַאֲחֵי אָבִיהָ כֻּלָּן, וּכְשֶׁנִּשֵּׂאת לְאֶחָד מֵהֶן נֶאֶסְרָה עַל כָּל הָאַחִין, וּמִתּוֹךְ שֶׁחָל עָלֶיהָ שֵׁם אֵשֶׁת אָח לְגַבֵּי שְׁאָר הָאַחִים שֶׁהָיְתָה מֻתֶּרֶת לָהֶן, חָל עָלֶיהָ נַמִּי שֵׁם אֵשֶׁת אָח לְגַבֵּי אָבִיהָ לְהִתְחַיֵּב עָלֶיהָ נַמִּי מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו. מֵת אָחִיו וְנִשֵּׂאת לַאֲחִי אֲבִי אָבִיהָ, מִגּוֹ דְּאִתּוֹסַף בָּהּ אִסּוּרָא לְגַבֵּי שְׁאָר אֲחֵי אָבִיו, אִתּוֹסַף בָּהּ אִסּוּרָא נַמִּי לְגַבֵּי דִּידֵיהּ. הַוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אִישׁ, מִגּוֹ דְּאִתּוֹסַף אִסּוּרָא לְגַבֵּי עָלְמָא, אִתּוֹסַף אִסּוּרָא לְגַבֵּי דִּידֵיהּ. פֵּרְסָה נִדָּה, מִגּוֹ דְּאִתּוֹסַף אִסּוּרָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ. אִתּוֹסַף אִסּוּרָא נַמִּי לְגַבֵּי דִּידֵיהּ:
חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בַּת בִּתּוֹ וְכַלָּתוֹ. כְּגוֹן שֶׁנְּשָׂאָהּ בְּנוֹ:
וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. שֶׁהָיָה נָשׂוּי אֶת בַּת חֲתָנוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת בַּת בִּתּוֹ מִן הָאָב:
וְאֵשֶׁת אָחִיו. שֶׁמֵּת בְּנוֹ וּנְשָׂאָהּ אָחִיו שֶׁל זֶה:
וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. שֶׁמֵּת אָחִיו וּנְשָׂאָהּ אֲחִי אָבִיו:
אִם עָבַר הַזָּקֵן. אָבִיו שֶׁל זֶה, וּנְשָׂאָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ זֶה, חַיָּב אַף עַל אֵשֶׁת הָאָב. וְאַף עַל גַּב דְּאֵשֶׁת אָחִיו הִיא, דְּהָא מְחַיְּבִינַן לֵיהּ לִבְרֵיהּ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, אַלְמָא אֲסוּרָה לֵיהּ לְאָבִיו מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח וְאֵין (לה) [לוֹ] אִישׁוּת בָּהּ, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה לְפָנָיו לְיִבּוּם מֵאָחִיו, שֶׁמֵּת בְּלֹא בָּנִים וְיִבְּמָהּ הוּא וּנְשָׂאָהּ, וְהַאי עָבַר הַזָּקֵן דִּתְנַן, הַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁהִיא לוֹ בְּאִסּוּר שְׁנִיָּה בִּלְבַד, מִשּׁוּם בַּת בַּת בְּנוֹ וּמִשּׁוּם כַּלַּת בְּנוֹ דִּשְׁתֵּיהֶן שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִם תֹּאמַר, כַּלָּתוֹ הִיא, דְּהָא מְחַיְּבִינַן לֵיהּ לִבְרֵיהּ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח. לָאו פִּרְכָא הִיא, דְּאִיכָּא לְאוֹקְמֵי דְּאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁל בְּנוֹ מֵאִמּוֹ הִיא, וְלֹא כַּלָּתוֹ שֶׁל אָב הִיא, אֶלָּא אֵשֶׁת חוֹרְגוֹ וּמֻתֶּרֶת לוֹ. וְאִם תֹּאמַר, וּמַאי אִסּוּר מוֹסִיף אִיכָּא בְּבַת בִּתּוֹ כְּשֶׁעָבַר אָבִיו וּנְשָׂאָהּ דְּקָא מְחַיְּבַת לֵיהּ נַמִּי מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. הָא מִלְּתָא בָּעוּ לַהּ בַּגְּמָרָא, וְתֵרְצוּ, כְּגוֹן דְּאִיכָּא בְּרָא לְסַבָּא וְאָחִיו שֶׁל זֶה הוּא, דְּמִגּוֹ דְּאִתּוֹסַף בָּהּ אִסּוּרָא גַּבֵּי הַהוּא בְּרָא מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב, אִתּוֹסַף נַמִּי גַּבֵּי דִּידֵיהּ:
וְכֵן הַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ. חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם כָּל אֵלּוּ שֶׁחַיָּב בְּבִתּוֹ:
וְעַל בַּת בַּת אִשְׁתּוֹ. חַיָּב מִשּׁוּם כָּל אֵלּוּ שֶׁחַיָּב עַל בַּת בִּתּוֹ. וּבַת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ מַשְׁכַּחַת לַהּ, כְּגוֹן שֶׁאָבִיו אָנַס אוֹ פִּתָּה אִשָּׁה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא הוּא אֲנוּסַת אָבִיו אוֹ מְפֻתַּת אָבִיו שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ, הֲרֵי אוֹתָהּ הַבַּת אֲחוֹתוֹ וּבַת אִשְׁתּוֹ. וּבַת בַּת אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ מַשְׁכַּחַת לַהּ, כְּגוֹן שֶׁבָּא אֲבִי אִשְׁתּוֹ עַל בַּת אִשְׁתּוֹ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת, אוֹתָהּ הַבַּת הִיא בַּת בַּת אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ: