ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
כָּל הָעֲרָיוֹת. אִם הָאֶחָד גָּדוֹל, הָאִישׁ אוֹ הָאִשָּׁה, וְהָאַחֵר קָטָן, הַקָּטָן פָּטוּר וְגָדוֹל חַיָּב. וּבַשִּׁפְחָה אֵינוֹ כֵּן, דְּאִם הָאֶחָד קָטָן, גָּדוֹל נַמִּי פָּטוּר, דְּהָא אִתַּקּוּשׁ לַהֲדָדֵי, בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ, בִּזְמַן שֶׁהִיא לוֹקָה הוּא מֵבִיא קָרְבָּן, אֵין הָאִשָּׁה לוֹקָה אֵין הָאִישׁ מֵבִיא קָרְבָּן:
אֶחָד עֵר וְאֶחָד יָשֵׁן הַיָּשֵׁן פָּטוּר. וְעֵר חַיָּב. וּבְשִׁפְחָה חֲרוּפָה עֵר נַמִּי פָּטוּר, דְּהָא אִתַּקּוּשׁ לַהֲדָדֵי כְּדַאֲמַרַן:
שׁוֹגֵג בְּחַטָּאת וּמֵזִיד בְּהִכָּרֵת. וְשִׁפְחָה חֲרוּפָה, אִם הוּא מֵזִיד וְהִיא שׁוֹגֶגֶת, שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין, דְּהוֹאִיל וְאֵין הָאִשָּׁה לוֹקָה אֵין הָאִישׁ מֵבִיא אָשָׁם. וְאִם הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה, הִיא לוֹקָה וְהוּא בְּאָשָׁם: