אור ברסלב

ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ב · משנה ד

משנה ג

הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וְלָדוֹת הַרְבֵּה. וְקָאָזֵיל וּמְפָרֵשׁ כֵּיצַד, כְּגוֹן הִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה, שֶׁטָּבְלָה לְאַחַר שְׁבוּעַיִם דְּטֻמְאָה וְשִׁמְּשָׁה וְנִתְעַבְּרָה, וְהִפִּילָה נְקֵבָה לְאַחַר אַרְבָּעִים שֶׁל יְצִירָה, דְּהַיְנוּ חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע לַלֵּידָה הָרִאשׁוֹנָה, וְחָזְרָה וְהִפִּילָה לְסוֹף חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שֶׁל זוֹ. וּלְהָכִי נָקַט נְקֵבָה, דְּבִזְכָרִים לֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי, דְּאִי הִפִּילָה בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים דְּזָכָר, הַאי שֵׁנִי מַיָּא בְּעָלְמָא הוּא, דְּאֵין הַוָּלָד נוֹצָר עַד אַרְבָּעִים יוֹם:

וְהַמַּפֶּלֶת תְּאוֹמִים. אֲפִלּוּ זְכָרִים. כְּגוֹן נִתְעַבְּרָה שְׁלֹשָׁה, וְהִפִּילָה אֶחָד לְאַחַר אַרְבָּעִים, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁתַּהָה וְיָצָא תּוֹךְ יְמֵי טֹהַר הָרִאשׁוֹן, וּשְׁלִישִׁי בְּתוֹךְ יְמֵי טֹהַר דְּשֵׁנִי. כָּל אֵלּוּ אֵין מְבִיאוֹת אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד, דִּכְתִיב (ויקרא יב) זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד עַל וְלָדוֹת הַרְבֵּה. יָכוֹל עַל הַלֵּידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת וְשֶׁל אַחַר מְלֹאת נַמִּי אֵינָהּ מְבִיאָה אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְבִיאָה עַל הָרִאשׁוֹן וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הַשֵּׁנִי. רַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג בֵּין אַוְּלָדוֹת בֵּין אַתְּאוֹמִים, וְאוֹמֵר מְבִיאָה עַל הַוָּלָד הָרִאשׁוֹן, וְלֹא עַל הַשֵּׁנִי שֶׁנּוֹלַד בְּתוֹךְ מְלֹאת שֶׁל רִאשׁוֹן. וּמְבִיאָה עַל הַשְּׁלִישִׁי, מִשּׁוּם דְּהוּא לֹא נוֹלַד תּוֹךְ מְלֹאת, דְּלֹא חָשְׁבִינַן מְלֹאת לַשֵּׁנִי, דִּכְמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי הוֹאִיל וְנוֹלַד תּוֹךְ מְלֹאת שֶׁל רִאשׁוֹן, וּשְׁלִישִׁי הָוֵי תְּחִלַּת לֵידָה. וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הָרְבִיעִי, הוֹאִיל וְנוֹלַד תּוֹךְ מְלֹאת דִּשְׁלִישִׁי, אֲבָל שְׁלִישִׁי לֹא נוֹלַד תּוֹךְ מְלֹאת דְּרִאשׁוֹן דְּהָא עָבְרוּ יְמֵי טֻמְאָתוֹ דְּרִאשׁוֹן. וְגַבֵּי תְּאוֹמִים נַמִּי פָּלֵיג רַבִּי יְהוּדָה. וְאַף עַל גַּב דְּעִבּוּרָן כְּאַחַת, לֹא אָמְרִינַן חֲדָא לֵידָה אֲרִיכְתָּא הִיא וְאִית לֵיהּ מְלֹאת נַמִּי לַשֵּׁנִי, וּשְׁלִישִׁי לָאו בַּר קָרְבָּן הוּא, אֶלָּא אִם נוֹלַד שְׁלִישִׁי לְאַחַר מְלֹאת דְּרִאשׁוֹן סָבַר רַבִּי יְהוּדָה דִּמְבִיאָה קָרְבָּן עַל הַשְּׁלִישִׁי, וְעַל מְלֹאת דְּשֵׁנִי לֹא אִכְפַּת לָן דִּכְמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי. וְכִי קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה וָלָד שֵׁנִי כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי, לְעִנְיַן קָרְבָּן, הוֹאִיל וּבְתוֹךְ זְמַנּוֹ שֶׁל קָרְבָּן רִאשׁוֹן נוֹלַד, אֲבָל לְעִנְיַן טֻמְאָה מוֹדֶה דִּימֵי טֻמְאָה אִית לָהּ [וְכָל זְמַן שֶׁהִיא מַפֶּלֶת זָכָר יוֹשֶׁבֶת עָלָיו שִׁבְעַת יְמֵי טֻמְאָה וּשְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ דְּדַם טֹהַר], וְכָל זְמַן שֶׁהִיא מַפֶּלֶת נְקֵבָה יוֹשֶׁבֶת עָלֶיהָ שְׁבוּעַיִם דְּטֻמְאָה וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ דְּדַם טֹהַר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

עוֹלֶה וְיוֹרֵד. עוֹלֶה לְעָשִׁיר, וְיוֹרֵד לְעָנִי. שֶׁאִם הוּא עָשִׁיר מֵבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וְאִם עָנִי תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וּבְדַלֵּי דַּלּוּת עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת:

שְׁמִיעַת הַקּוֹל. וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בְּשׁוֹגֵג, וּשְׁבוּעַת בִּטּוּי, שְׁלָשְׁתָּן כְּתוּבִים בְּהֶדְיָא בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא שֶׁמְּבִיאִין בְּדַלּוּת וּבְדַלֵּי דַּלּוּת:

וְהַיּוֹלֶדֶת. בַּעֲשִׁירוּת, כֶּבֶשׂ לְעוֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תּוֹר לְחַטָּאת. בְּדַלּוּת, שְׁתֵּי תּוֹרִים דְּהַיְנוּ פְּרִידָה דְּעוֹף תַּחַת כֶּבֶשׂ. וְדַלֵּי דַּלּוּת לֹא נֶאֱמַר בְּיוֹלֶדֶת. וְכֵן מְצֹרָע, בַּעֲשִׁירוּת שְׁנֵי כְּבָשִׂים, בְּדַלּוּת שְׁתֵּי תּוֹרִים תַּחַת שְׁנֵי כְּבָשִׂים, וְדַלֵּי דַּלּוּת אֵין בּוֹ:

שָׁוִין בַּמַּכּוֹת וּבַקָּרְבָּן. אִם מְזִידִין שְׁנֵיהֶם לוֹקִין, כִּדְקַיְמָא לָן אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם (במדבר ח), הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאִם שׁוֹגְגִין שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים קָרְבָּן, דִּבְתַרְוַיְהוּ כְּתִיב כָּרֵת בְּמֵזִיד, דִּכְתִיב (ויקרא יח) וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, וְכָל שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת:

וּבַשִּׁפְחָה לֹא הִשְׁוָה. שֶׁהָאִשָּׁה לוֹקָה כְּדִכְתִיב (שם יט) בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה, הִיא בְּמַלְקוֹת וְהוּא בְּקָרְבַּן אֵיל אָשָׁם. וּלְשׁוֹן בִּקֹּרֶת, בִּקְרִיאָה, לְפִי שֶׁקּוֹרִין עַל הַלּוֹקֶה אִם לֹא תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְהִפְלָה ה'‏ וְגוֹ'. אִי נַמִּי, בִּקֹּרֶת לְשׁוֹן בִּקּוּר, שֶׁבֵּית דִּין מְבַקְּרִים וְאוֹמְדִים אֶת הַלּוֹקֶה כַּמָּה מַכּוֹת יָכוֹל לְקַבֵּל:

עָשָׂה בָהֶן הַמְעָרֶה. הַמַּכְנִיס עֲטָרָה בִּלְבַד:

כַּגּוֹמֵר בִּיאָתוֹ. וְחַיָּב עַל שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ כְּמוֹ כְּדַרְכָּהּ, דְּמִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה כְּתִיב. וּבַשִּׁפְחָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל גְּמַר בִּיאָה כְּדַרְכָּהּ, דְּשִׁכְבַת זֶרַע כְּתִיב בָּהּ, שֶׁרְאוּיָה לְהַזְרִיעַ:

וְכָל הָעֲרָיוֹת חַיָּב עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה. וּבַשִּׁפְחָה אֲמַרַן לְעֵיל בְּפִרְקִין [דַּף ט] שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן אֶחָד עַל בִּיאוֹת הַרְבֵּה:

שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג. אִם שְׁנֵיהֶן מְזִידִין אוֹ הוּא שׁוֹגֵג וְהִיא מְזִידָה, הִיא בְּמַלְקוֹת וְהוּא בְּקָרְבָּן. אֲבָל אִם הִיא שׁוֹגֶגֶת, בֵּין שֶׁהוּא שׁוֹגֵג בֵּין שֶׁהוּא מֵזִיד, שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִים, דִּכְתִיב בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה, וַהֲדַר וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ. בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה לוֹקָה, אִישׁ מֵבִיא קָרְבָּן. אֵין הָאִשָּׁה לוֹקָה, אֵין הָאִישׁ מֵבִיא קָרְבָּן:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה