ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת. שְׁגָגָה שֶׁחַיָּבִים עָלֶיהָ חַטָּאת הִיא, כְּגוֹן הַבָּא עַל אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת כְּסָבוּר שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ, וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמִּשְׁתַּחֲוֶה לָהּ כְּסָבוּר זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ אָסְרָה תּוֹרָה וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָיָה, וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת כְּסָבוּר חֹל הוּא, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעִקַּר הָאִסּוּר אֶלָּא שֶׁנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ זֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעוֹשֶׂה. אֲבָל הָאוֹמֵר מֻתָּר לְגַמְרֵי, דְּעוֹקֵר כָּל הַגּוּף, כְּגוֹן הָאוֹמֵר אֵין שַׁבָּת בַּתּוֹרָה, אֵין עֲבוֹדָה זָרָה בַּתּוֹרָה, לֹא שׁוֹגֵג הוּא זֶה אֶלָּא אָנוּס גָּמוּר הוּא וּפָטוּר:
לֹא הוֹדַע. כְּגוֹן שְׁנֵי זֵיתִים אֶחָד שֶׁל חֵלֶב וְאֶחָד שֶׁל שֻׁמָּן, אָכַל אֶחָד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל. אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּמִּטָּה, בָּא עַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל אֵיזוֹ מֵהֶן בָּא:
אָשָׁם תָּלוּי. לְפִי שֶׁבָּא עַל הַסָּפֵק קָרוּי אָשָׁם תָּלוּי, שֶׁתּוֹלֶה וּמָגֵן עָלָיו מִן הַיִּסּוּרִים, וְאֵינוֹ מְכַפֵּר, שֶׁאִם נוֹדַע אֵלָיו אַחַר כָּךְ בְּבֵרוּר שֶׁחָטָא, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה:
הַמְּטַמֵּא מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהוּא טָמֵא, אוֹ אָכַל קָדָשִׁים בְּטֻמְאָה:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְעוֹלֶה וְיוֹרֵד. וְאֵין אָשָׁם תָּלוּי בָּא אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת קְבוּעָה, וְהַאי הוֹאִיל וְשִׁגְגָתוֹ בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד, אֵין בְּלֹא הוֹדַע שֶׁלּוֹ אָשָׁם תָּלוּי:
אַף הַמְגַדֵּף. אֵין מְבִיאִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, וְעַל לֹא הוֹדַע שֶׁלּוֹ נַמִּי אֵין חַיָּבִים אָשָׁם תָּלוּי. דְּרַחֲמָנָא אָמַר גַּבֵּי חַטָּאת, לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה, פְּרָט לִמְגַדֵּף שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: