ברטנורא על משנה כריתות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵתוֹת. לְעוֹבֵר בְּמֵזִיד בְּלֹא הַתְרָאָה:
הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ. וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ בִּכְלָל. וְכֵן בִּתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת בְּנוֹ, חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו, כֻּלָּם בִּכְלַל זֶה:
הַמְגַדֵּף. מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם:
וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ. אוֹ הַמְזַבֵּחַ וְהַמְקַטֵּר וְהַמְנַסֵּךְ וְהַמִּשְׁתַּחֲוֶה אֲפִלּוּ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ:
בַּעַל אוֹב. וְיִדְּעוֹנִי בִּכְלָל. שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּלָאו אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְתַנָּא נָקַט אוֹב שֶׁהוּא רִאשׁוֹן בַּמִּקְרָא:
וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. בְּאַחַת מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן:
נוֹתָר. קָדָשִׁים לְאַחַר שֶׁעָבַר זְמַנָּן:
פִּגּוּל. קָדָשִׁים שֶׁחָשַׁב לְאָכְלָן חוּץ לִזְמַנָּן אוֹ חוּץ לִמְקוֹמָן:
הַשּׁוֹחֵט. קָדָשִׁים בַּחוּץ חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱלָן. דִּכְתִיב (ויקרא יז) וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת:
וּמַעֲלֶה. נַמִּי בְּכָרֵת, דִּכְתִיב (שם) אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ. וְאִם שָׁחַט וְהֶעֱלָה בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת:
וְהַמְפַטֵּם אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. בְּמִשְׁקַל סַמְמָנִים וּבְמִדַּת הַשֶּׁמֶן כְּמוֹ שֶׁעֲשָׂאוֹ מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר. וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ לָסוּךְ בּוֹ, אֲבָל הַמְפַטְּמוֹ לְהִתְלַמֵּד אוֹ לְמָסְרוֹ לַצִּבּוּר אֵינוֹ חַיָּב:
וְהַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת. אַחַד עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת אִם לָקַח מִכָּל אֶחָד מֵהֶם כְּפִי מִשְׁקָלוֹ הַקָּצוּב בְּדִבְרֵי חֲכָמִים וְעֵרְבָם כַּדֶּרֶךְ שֶׁהָיוּ מְעָרְבִים הַקְּטֹרֶת שֶׁמַּקְטִירִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, חַיָּב כָּרֵת. וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ לְהָרִיחַ בָּהּ, אֲבָל עֲשָׂאָהּ לְהִתְלַמֵּד אוֹ לְמָסְרָהּ לַצִּבּוּר, פָּטוּר:
וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, חַיָּב. שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹתְנִים מֵאוֹתוֹ שֶׁמֶן אֶלָּא עַל רֹאשׁ הַכֹּהֵן גָּדוֹל, וַאֲפִלּוּ הָיָה בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל מוֹשְׁחִים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ שֶׁמֶן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר. וּמִמֶּנּוּ מוֹשְׁחִים מַלְכֵי בֵּית דָּוִד. וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אִם לֹא הָיָה שָׁם מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁמָּשְׁחוּ שְׁלֹמֹה מִפְּנֵי מַחְלֻקְתּוֹ שֶׁל אֲדֹנִיָּהוּ, וְיוֹאָשׁ מִפְּנֵי מַחְלֻקְתּוֹ שֶׁל עֲתַלְיָהוּ, וִיהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וּמְשִׁיחַת הַכֹּהֲנִים הִיא שֶׁיּוֹצְקִים מִן הַשֶּׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ וּמוֹשְׁחִין בֵּין גַּבּוֹת עֵינָיו כְּמִין כ"י יְוָנִית. וּמְשִׁיחַת הַמְּלָכִים כְּמִין נֵזֶר:
הַפֶּסַח וְהַמִּילָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה. וְיֵשׁ בָּהֶן כָּרֵת, וְאֵין קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתָן. אֲבָל כֻּלְּהוּ הָנָךְ לֹא תַעֲשֶׂה נִינְהוּ, וְחַיָּבִים עַל שִׁגְגָתָן קָרְבָּן, דְּאֵין קָרְבָּן אֶלָּא עַל לָאו. דְּגַבֵּי קָרְבָּן כְּתִיב (ויקרא ד) וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה: