ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כט · משנה ו
שֶׁל צַמָּרִים. מוֹכְרֵי צֶמֶר. וְטַעֲמָא דְהָנָךְ שִׁעוּרָן בִּטְפָחַיִם, מִפְּנֵי שֶׁתּוֹפֵס בָּהֶן בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וְהַיְנוּ נַמִּי טַעֲמָא דְכָל הָנָךְ יָדוֹת דִּלְקַמָּן שֶׁשִּׁעוּרָן בְּטִפְחָיִם. וְכָל אוֹתָן שֶׁשִּׁעוּרָן טֶפַח, לְפִי שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱחֹז בָּהֶן בְּיָדוֹ אַחַת:
מַקּוֹר. קֻרְנָס חַד שֶׁמְּנַקְּרִים בּוֹ הָרֵחַיִם. וְעַל שֵׁם שֶׁמְּנַקְּרִים בּוֹ קָרוּי מַקּוֹר:
יַד הַמַּעֲצָד שֶׁל לִגְיוֹנוֹת. גָּרְסִינַן. וְהוּא כְלִי מִכְּלֵי הָרוֹצְחִים, רֹאשׁוֹ עָגֹל, וְנוֹשְׂאִים אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הַחַיִל בַּמִּלְחָמָה. וּבְעַרְבִי קוֹרִים לוֹ טבריזי"ן:
שֶׁל זֶהָבִים. הַמַּכִּים עַל זָהָב לַעֲשׂוֹת טַסִּין דַּקִּין:
וְשֶׁל חָרָשִׁים. שֶׁל בַּרְזֶל: