ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כט · משנה ה
יַד הַקֻּרְדֹּם מִלְּפָנָיו. דֶּרֶךְ הָאוֹחֵז בְּיַד הַקֻּרְדֹּם כְּשֶׁרוֹצֶה לַחְתֹּךְ בּוֹ אֵינוֹ אוֹחֵז מַמָּשׁ בְּרֹאשׁ הַקַּתָּא שֶׁמָּא יַחְלִיק וְיִפֹּל מִיָּדוֹ אֶלָּא מַנִּיחַ מְעַט לְאַחַר יָדוֹ, וְהַשִּׁעוּר שֶׁיֶּשׁ בֵּין יַד הָאָדָם לַבַּרְזֶל קוֹרֵא מִלְּפָנָיו, וְהַיּוֹצֵא לְאַחַר יָדוֹ קוֹרֵא מֵאַחֲרָיו בְּאִידָךְ בָּבָא. וְהָא דְלָא מְפָרֵשׁ בְּבָבָא זוֹ דִין שֶׁלְּפָנָיו וְשֶׁל אַחֲרָיו, מִשּׁוּם דְּהָכָא חֲשִׁיב הָנָךְ דְּשִׁעוּרָן טֶפַח, וּבְאִידָךְ בָּבָא חֲשִׁיב הַנְהוּ דְשִׁעוּרָן שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת:
פַּרְגּוֹל. מְחוֹגָה. קומפש"ו בְּלַעַ"ז. וְהֶחָרָשִׁים צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ צוּרוֹת עֲגֻלּוֹת:
מַקֶּבֶת. פַּטִּישׁ שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד וּבוֹ נוֹקְבִים וּפוֹסְלִים אֶת הָאֲבָנִים, וְעַל שֵׁם כָּךְ נִקְרָא מַקֶּבֶת. וּלְשׁוֹן מִקְרָא הוּא, וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל (מלכים א ו):
מְפַתְּחֵי אֲבָנִים. לְשׁוֹן פִּתּוּחֵי חוֹתָם: