ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כז · משנה ו
אֵלּוּ נִמְדָּדִים כְּפוּלִין. דְּצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַשִּׁעוּר מִשְּׁנֵי צְדָדִים, כֵּיוָן דְּאוֹרְחַיְהוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מִשְּׁנֵי צְדָדִים, אִי הָוֵי הַשִּׁעוּר מִצַּד אֶחָד לֹא מַהֲנֵי. פֵּרוּשׁ אַחֵר, נִמְדָּדִים כְּפוּלִים, שֶׁכָּל בֶּגֶד בִּמְקוֹם הַחֲתָךְ דֶּרֶךְ הַחוּטִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ וּמִתְקַלְקֵל וְנוֹחַ לִקָּרַע, וְדֶרֶךְ הַתּוֹפְרִים לִכְפֹּל מְעַט סְבִיב הַחֲתָךְ וְתוֹפֵר, וְהַיְנוּ נִמְדָּד כָּפוּל דְּקָתָנֵי, דִּלְאַחַר שֶׁנִּכְפַּל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בוֹ כְדֵי מִדָּתוֹ, וְאִי לֵיכָּא כְדֵי מִדָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאִם הָיָה מַתִּיר הַתְּפִירָה וּפוֹשְׁטוֹ הָיָה בוֹ כְדֵי מִדָּתוֹ, לֹא מַהֲנֵי:
אַנְפַּלְיָא. מִנְעָל הַמַּגִּיעַ עַד הָאַרְכֻּבָּה. בֵּין שֶׁל בֶּגֶד בֵּין שֶׁל עוֹר:
פְּמוֹלִינְיָא. כְּמִין מִכְנָסַיִם גְּדוֹלִים מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם, וְיֵשׁ לְהֵן שְׁנָצִים:
וְכוֹבַע. שֶׁבָּרֹאשׁ:
וְכִיס שֶׁל פֻּנְדָּא. אֵזוֹר חָלוּל, וְהוּא כְעֵין כִּיס הֶעָשׂוּי לְקַבֵּל:
מַטְלִית. טְלַאי:
שֶׁטְּלָיָהּ עַל הַשָּׂפָה. שֶׁתְּפָרָהּ עַל הַשָּׂפָה סָבִיב לַצַּוָּאר:
אִם פְּשׁוּטָה. שֶׁאֵינָהּ תְּפוּרָה מִשְּׁנֵי צְדָדִים אֶלָּא אוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מֵאַחֲרָיו. וְלַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא נִכְפַּל מִן הַחוּט סְבִיב הַתְּפִירָה: