ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כז · משנה ה
נָפָה וּכְבָרָה. שֶׁל עוֹר הֵם. וּפְעָמִים עוֹשִׂים נָפָה מִשֵּׂעָר, וְדִינָהּ כְּדִין שַׂק. וְכֵן פְּעָמִים עוֹשִׂים כְּבָרָה מֵחֲבָלִים שֶׁל שִׁיפָה וְשֶׁל גֶּמִי, וְדִינָהּ כְּדִין מַפָּץ:
עַד שֶׁיְּקַצֵּעַ. שֶׁיַּחְתֹּךְ וִיתַקֵּן לְמוֹשָׁב. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ גָבֹהַּ טֶפַח. וְאַף עַל גַּב דְּשֶׁל גָּדוֹל לֹא מִטַּמֵּא בִּבְצִיר מִטֶּפַח, כְּדִתְנַן לְעֵיל בְּפֶרֶק הַשֻּׁלְחָן וְהַדְּלֻפְקִי [מִשְׁנָה ג], כִּסֵּא שֶׁל קָטָן חֲזִי לִישִׁיבָה אֲפִלּוּ בִּבְצִיר מִטֶּפַח:
עַד שֶׁיִּהְיֶה בוֹ כַשִּׁעוּר. אִם הוּא מִבֶּגֶד עַד שֶׁיִּהְיֶה שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה, כְּשִׁעוּר טֻמְאַת הַבֶּגֶד לְמִדְרָס:
וְנִמְדָּד כָּפוּל. שְׁלֹשָׁה לְפָנָיו וּשְׁלֹשָׁה לְאַחֲרָיו, נִמְצָא כְשֶׁפּוֹשְׁטוֹ שֶׁהוּא שִׁשָּׁה אֹרֶךְ עַל שְׁלֹשָׁה רֹחַב, אָרְכּוֹ כִפְלַיִם כְּרָחְבּוֹ: