ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כא · משנה ג
מְגֵרָה. בַּרְזֶל מָלֵא פְּגִימוֹת שֶׁמְּנַסְּרִים בּוֹ הַלּוּחוֹת וְהַנְּסָרִים. וּבְלַעַ"ז סיג"א. וְיֵשׁ לַמְּגֵרָה שְׁנֵי עֵצִים, אֶחָד מִצַּד זֶה וְאֶחָד מִצַּד זֶה, שֶׁבָּהֶם תּוֹפֵס חָרָשׁ עֵצִים בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַסֵּר הַלּוּחוֹת, וְהָעֵצִים הַלָּלוּ הֵן בֵּית יָד לַמְּגֵרָה. וְאִם נִטְמֵאת הַמְּגֵרָה, הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן טָמֵא, דַּהֲווּ לַהּ יָדוֹת:
בַּחוּט וּבַמְּשִׁיחָה. בְּרֹאשׁ הָעֵצִים הַלָּלוּ שֶׁהֵן בֵּית יָד, קוֹשְׁרִין חוּט וּמְשִׁיחָה וְחֶבֶל שֶׁהוֹלֵךְ עַל אֹרֶךְ הַמְּגֵרָה וּמְחַבֵּר בֵּין שְׁנֵיהֶן וּמַעֲמִידוֹ:
בָּאַמָּה. עֵץ אָרֹךְ שֶׁבְּאֶמְצַע אֵלּוּ הַשְּׁנֵי עֵצִים וְהוֹלֵךְ עַל אֹרֶךְ הַמְּגֵרָה, קָרוּי אַמָּה:
וּבַסְּנִיפִין. עֵץ קָטָן נָתוּן מִן הַחוּט וְהַמְּשִׁיחָה עַד הָאַמָּה, וּבוֹ פוֹתְלִין וְגוֹדְלִין הַחוּט וְהַמְּשִׁיחָה, וְרֹאשׁוֹ אֶחָד בְּתוֹךְ הַחוּט וְרֹאשׁוֹ אֶחָד בָּאַמָּה. וּפְעָמִים יָשִׂים שְׁנַיִם:
מַכְבֵּשׁ. מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לֶחָרָשׁ עֵצִים שֶׁכּוֹבֵשׁ וְעוֹצֵר שָׁם הָעֵצִים הָעֲקוּמִים וְהַלּוּחוֹת הָעֲקֻמּוֹת וְהָעֲקֻשּׁוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְיַשְּׁרוּ, וְכֵן עוֹצֵר שָׁם הָעֵצִים וְהַנְּסָרִים שֶׁלֹּא יִתְנוֹעֲעוּ לְכָאן וּלְכָאן עַד שֶׁיְּתַקְּנֵם לִמְלַאכְתּוֹ:
קַשְׁטָנִית. כְּמִין קֶשֶׁת קָטָן שֶׁל עֵץ שֶׁתּוֹחֲבִים בּוֹ בַרְזֶל שֶׁל מַקְדֵּחַ כְּשֶׁרוֹצֶה לִקְדֹּחַ בּוֹ, וְהָאָדָם אוֹחֵז בַּקֶּשֶׁת וּמְגַלְגֵּל בּוֹ אֶת הַבַּרְזֶל. וְאִם הַבַּרְזֶל טָמֵא לֹא נִטְמָא הַקֶּשֶׁת, דְּלֹא הָוֵי חִבּוּר, שֶׁדַּרְכָּם הָיָה שֶׁלֹּא לְחַבֵּר הַקֶּשֶׁת בַּבַּרְזֶל:
מַסָּר הַגָּדוֹל. מְגֵרָה גְדוֹלָה שֶׁעֲשׂוּיָה לְנַסֵּר קוֹרוֹת, וְעוֹשִׂים לָהּ כְּמִין מְרֻבָּע מֵעֵצִים דַּקִּים, וְהַמְּגֵרָה בָאֶמְצַע, וְאוֹתוֹ הַמְרֻבָּע קָרוּי מַלְבֵּן:
טָהוֹר. שֶׁאֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם אֲחִיזַת בֵּית יָד בִּלְבַד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
בַּיֶּתֶר. חֶבֶל הַקֶּשֶׁת. לְשׁוֹן כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר (תהלים יא):
אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְתוּחָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַחֵץ בַּיֶּתֶר וּבַקֶּשֶׁת וּמְתוּחָה לִירוֹת בָּהּ וְנִטְמָא הַחֵץ, לֹא נִטְמָא הַקֶּשֶׁת וְהַיֶּתֶר, שֶׁאֵין הַחֵץ חִבּוּר לְקֶשֶׁת וְיֶתֶר:
אֵישׁוּת. בְּרִיָּה שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם. הַתִּנְשֶׁמֶת מְתַרְגְּמִינַן אֵישׁוּתָא. וְצָדִין אוֹתָהּ לְפִי שֶׁמַּפְסֶדֶת אֶת הַשָּׂדוֹת:
טְהוֹרָה. שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְלִי:
כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְתוּחָה. וְהַחֵץ שֶׁל בַּרְזֶל בָּהּ, אִם נִטְמָא הַחֵץ נִטְמֵאת הַמְּצוֹדָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: