ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ג
הַקַּנְטָר שֶׁל בַּנַּאי. פֵּרְשׁוּ בּוֹ שֶׁהוּא שֵׁבֶט וּמַטֶּה שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁהַבַּנָּאִים חוֹתְכִים בּוֹ אֶת הַכֹּתֶל:
הַדָּקוֹר. יָתֵד. כְּמוֹ יַחְפֹּר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה דִּתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא דְבֵיצָה:
חָרָשׁ. נַגָּר:
יִתְדוֹת אֹהָלִים. נוֹעֲצִים יְתֵדוֹת שֶׁל בַּרְזֶל בָּאָרֶץ וּמוֹתְחִים אֹהָלִים וְקוֹשְׁרִים מֵיתָרִים בַּיְתֵדוֹת. וְאֵין זֶה תַשְׁמִישׁוֹ עַל יְדֵי קַרְקַע, שֶׁהֲרֵי לְדָבָר הַמִּטַּלְטֵל הֵן מְשַׁמְּשִׁים:
וְיִתְדוֹת הַמָּשׁוֹחוֹת. מוֹדְדֵי הַקַּרְקַע לַחֲלֻקַּת אַחִים, נוֹעֲצִים יְתֵדוֹת בַּקַּרְקַע וְקוֹשְׁרִים בּוֹ חֶבֶל וּמוֹדְדִים:
שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מָשׁוֹחוֹת טְמֵאָה. לְפִי שֶׁבִּמְדִידַת הַחֶבֶל יֵשׁ עָוֶל. פְּעָמִים שֶׁמּוֹתֵחַ לָזֶה יוֹתֵר מִזֶּה, לְפִיכָךְ רְגִילִים לַעֲשׂוֹת שַׁלְשֶׁלֶת לִמְדֹּד בָּהּ:
עֲשׂוּיָה לָעֵצִים. לִקְשֹׁר בָּהּ חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים, אוֹ לִמְדֹּד בָּהּ עֵצִים, שֶׁיֶּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמּוֹכְרִים עֵצִים בְּמִדָּה מְלֹא חֶבֶל. וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת הַמְיֻחֶדֶת לְכָךְ טְהוֹרָה, דְּהַוְיָא כְמַתֶּכֶת הַמְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ:
אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְיוֹתֵר מִכֵּן לָא חֲשִׁיב יָד:
חֲמוֹר שֶׁל נַפָּחִים. הָעֵץ שֶׁהַמַּפּוּחַ שֶׁל נַפָּחִים רוֹכֵב עָלָיו נִקְרָא חֲמוֹר. כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ לִי רַבּוֹתַי. וּבְמָקוֹם אַחֵר מָצָאתִי שֶׁהוּא כְלִי בַרְזֶל כְּצוּרַת חֲמוֹר, וְהָאֻמָּן רוֹכֵב עַל הַקָּצֶה הָאֶחָד וּמַכֶּה עַל הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי, וְעוֹשִׂים כָּךְ כְּשֶׁרוֹצִים לְהַכּוֹת עַל הַכֵּלִים הַגְּדוֹלִים שֶׁשְּׂפָתָן גְּבוֹהָה וּגְדוֹלָה מְאֹד:
מְגֵרָה. הַמַּסָּר שֶׁנּוֹסְרִים בָּהּ הַלּוּחוֹת, שֶׁנִּטְמֵאת, וְעָשָׂה שִׁנֶּיהָ בְּתוֹךְ הַחוֹר שֶׁל דֶּלֶת, לֹא יָצְאָה מִידֵי טֻמְאָה, וַהֲרֵי הִיא טְמֵאָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, עַד שֶׁיִּקְבְּעֶנָּה בַדֶּלֶת בְּמַסְמֵר. וְהָכִי מְפֹרָשׁ בַּתּוֹסֶפְתָּא:
עֲשָׂאָהּ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. שֶׁהֲפָכָהּ וּנְתָנָהּ הֲפוּכָה בְחוֹר הַדֶּלֶת:
טְהוֹרָה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קְבָעָהּ בְּמַסְמֵר:
כָּל הַכְּסוּיִן טְהוֹרִין. לְפִי שֶׁאֵין לַכִּסּוּיִין שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן:
חוּץ מִשֶּׁל מֵחָם. וְכָל כַּיּוֹצֵא בוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ כִסּוּי טֶנִי שֶׁל רוֹפְאִים דִּתְנַן לְעֵיל פֶּרֶק טַבַּעַת אָדָם [מִשְׁנָה ג] דְּטָמֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל, לְפִי שֶׁמַּנִּיחִין בוֹ סַמְמָנִים: