ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יד · משנה ב
חַזְיָנָא. נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת בְּרֹאשׁ הַמַּקֵּל כְּמִין תַּפּוּחַ שֶׁל בַּרְזֶל וְהוּא הַנִּקְרָא חַזְיָנָא. וְכָל עַבְדֵי מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַיּוֹם נוֹשְׂאִים בְּיָדָם מַקְלוֹת הַלָּלוּ, וְקוֹרִין לָהֶם אלדבו"ס. וּפְעָמִים שֶׁנּוֹעֲצִים בָּהֶם מַסְמְרִים כְּדֵי שֶׁיַּכּוּ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה וְקָשָׁה:
שְׁלֹשָׁה סְדָרִים. שֶׁל מַסְמְרִים, וְאָז חֲשׁוּב כְּלִי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
עֲשָׂאָן לְנוֹי. כְּגוֹן שֶׁעֲשָׂאוֹ בְמַסְמְרִים דַּקִּים מְצֻיָּרִים כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת הַמַּקֵּל:
טָהוֹר. דַּהֲוֵי מַתֶּכֶת הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הָעֵץ, דִּתְנַן לְעֵיל שֶׁהוּא טָהוֹר. אֲבָל כְּשֶׁעֲשָׂאוֹ לְהַכּוֹת וְלַחְבֹּט, הֲרֵי עֵץ מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמַּתֶּכֶת וְטָמֵא:
מְנִיקָת. כְּמִין שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהִכְנִיס בָּהּ אֶת הַמַּקֵּל:
וְכֵן בַּדֶּלֶת. תַּחַת הַדֶּלֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאכְלֶנָּה הָאָרֶץ:
הָיְתָה כְלִי. הָיְתָה שְׁפוֹפֶרֶת זוֹ כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְחִבְּרָהּ לְמַקֵּל וְאַחַר שֶׁחִבְּרָהּ רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּכְלִי:
טְמֵאָה. מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, וּטְמֵאָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה:
מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתָהּ. מְנִיקָת שֶׁנִּטְמְאָה מֵאֵימָתַי תִּטְהַר וְתֵצֵא מִידֵי טֻמְאָתָהּ:
מִשֶּׁיְּחַבֵּל. מִשֶּׁיַּשְׁחִיתֶנָּה וְיִפְחֹת צוּרָתָהּ:
מִשֶּׁיְּחַבֵּר. מִשֶּׁיְּחַבְּרֶנָּה בַדֶּלֶת אוֹ בַמַּקֵּל וְיִקְבְּעֶנָּה בְּמַסְמְרִים שֶׁלֹּא תְּשַׁמֵּשׁ עוֹד בִּכְלִי, כְּבָר בָּטַל שֵׁם כְּלִי מִמֶּנָּה וְיָצְאָה מִידֵי טֻמְאָתָהּ: