ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ח
הָאוֹלָר. כְּעֵין מִסְפָּרַיִם שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁמְּתַקְּנִים בּוֹ הַקֻּלְמוֹסִין:
וְהַקֻּלְמוֹס. שֶׁל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל אוֹ שֶׁל כֶּסֶף:
מְטוּטֶלֶת. [חֲתִיכַת] בַּרְזֶל וְעוֹפֶרֶת שֶׁתָּלוּי בְּחֶבֶל שֶׁתּוֹפֵס הַבַּנַּאי בְּיָדוֹ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא יָבֹא הַכֹּתֶל עָקוּם:
וְהַמִּשְׁקָלוֹת. לִיטְרָא וַחֲצִי לִיטְרָא:
הַכִּירוֹן. כְּלִי בַרְזֶל שֶׁבּוֹ תּוֹחֲבִים הַזֵּיתִים בַּמַּעֲצָר שֶׁעוֹצְרִים אוֹתָן בּוֹ:
וְהַכַּן וְהַכַּנָּא. הָאַמָּה שֶׁמְּסַרְגְּלִים בָּהּ הַסְּפָרִים, וְהַלּוּחַ שֶׁתַּחְתֶּיהָ. כֵּן פֵּרֵשׁ הֶעָרוּךְ:
גֹּלְמֵי כְלֵי עֵץ. שֶׁלֹּא נִשְׁלְמָה מְלַאכְתָּן, כְּגוֹן שֶׁחֲסֵרִים אֹגֶן, אוֹ אֹזֶן, אוֹ הַבָּסִיס שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵן יוֹשְׁבִים עָלָיו, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהַחְלִיקָן וּלְהַשְׁווֹתָן, נִקְרָאִים גֳּלָמִים:
חוּץ מִשֶּׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ. גָּרְסִינַן. וְהוּא מִין אֶרֶז. תְּאַשּׁוּר, מְתַרְגְּמִינַן אֶשְׁכְּרוֹעַ. וְגָלְמֵי כֵלִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵעֵץ זֶה, טְהוֹרִין, לְפִי שֶׁקְּלִפָּתוֹ עָבָה וְקָשָׁה, וְאֵין חֲשׁוּבִין כֵּלִים עַד שֶׁתּוּסַר קְלִפָּתָם וְתִגָּמֵר מְלַאכְתָּם. וְגִרְסַת הַתּוֹסֶפְתָּא, חוּץ מִשֶּׁל פִּירָשָׁע, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְחֻסָּרִים שְׁלִיקָה. וּפִירָשָׁע הוּא עֲצֵי גֹּפֶר. וְכֵלִים הַנַּעֲשִׂים מִמֶּנּוּ אֵין מְלַאכְתָּן נִגְמֶרֶת אֶלָּא בִשְׁלִיקָה, שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתָן בָּאֵשׁ וּמוֹצִיאִין שֶׁלֶק, וְשׁוּב אֵין יְרֵאִים שֶׁמָּא יִסָּדְקוּ:
גְּרוֹפִית שֶׁל זַיִת. עָנָף שֶׁל זַיִת קָרוּי גְּרוֹפִית. כְּמוֹ שֶׁל תְּאֵנָה דְנִקְרָא יִחוּר. וְאִם עָשׂוּ כְלִי מִן הַגְּרוֹפִית, גֹּלֶם הוּא וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
עַד שֶׁיִּשְׁלֹק. שֶׁיַּכְנִיסוּ אוֹתָן בָּאֵשׁ עַד שֶׁיּוֹצִיאוּ הַשֶּׁלֶק שֶׁלָּהֶן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: