ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טז · משנה ח
הַפִּגְיוֹן. סַכִּין שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁתֵּי פִיּוֹת:
תִּיק מִכְחוֹל. תִּיק הַכְּלִי שֶׁבּוֹ כּוֹחֲלִין הָעַיִן:
וּבֵית הַכְּחוֹל. הַכְּלִי שֶׁשּׁוֹמְרִים בּוֹ אֶת הַכְּחוֹל:
מַכְתֵּב. קֻלְמוֹס שֶׁל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל:
תְּרוּנְתֵּק. תְּרֵין תִּיק. וְהוּא כְלִי אֶחָד וּבוֹ תִיקִין הַרְבֵּה חֲלוּקִים, לַקֻּלְמוֹס וְלַסַּכִּין וְלַמִּסְפָּרַיִם. וְרוֹפְאֵי הַחַבּוּרוֹת מִשְׁתַּמְּשִׁים בִּכְלִי זֶה הַרְבֵּה. וּבְלַעַ"ז פינארו"ל:
פָּגוֹשׁוֹת. חִצִּים רְחָבִים. וּמְחִי קָבָלּוֹ [יְחֶזְקֵאל כו], מְתַרְגְּמִינַן וּמְחַת פָּגוֹשׁוֹהִי:
סִמְפּוֹנְיָא. כְּלִי זֶמֶר שֶׁל מַתֶּכֶת:
מִצִּדּוֹ טָהוֹר. שֶׁכָּל שֶׁמַּכְנִיסוֹ מִן הַצַּד אֵינוֹ חֲשׁוּב נַרְתִּיק, אֶלָּא מִכְסֶה בְעָלְמָא:
הָאַלָּה. שֵׁבֶט שֶׁל בַּרְזֶל וּבְרֹאשׁוֹ עִגּוּל כְּמוֹ כַדּוּר, וְיוֹצְאִים בּוֹ יְתֵדוֹת שֶׁדּוֹמוֹת לִשְׁקֵדִים, בַּעֲרָבִי קוֹרִין לוֹ דבו"ס, וּבְלַעַ"ז מאצ"א:
הֶעָשׂוּי לְחִפּוּי. לְמִכְסֶה. תַּרְגּוּם מִכְסֶה, חוֹפָאָה:
טָהוֹר. דְּתַנְיָא, יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה חִפּוּי כֵלִים לְטֻמְאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יא) אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָהֶם, פְּרָט לְחִפּוּי כֵּלִים: