ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טז · משנה ז
מַלְקוֹט. עוֹר שֶׁמְּשִׂימִין בְּעֵינֵי הַפָּרָה כְּדֵי שֶׁתְּסַבֵּב וְתָדוּשׁ:
הֶחָסוּם. כְּמִין מְצוֹדָה קְטַנָּה שֶׁל חֲבָלִים שֶׁחוֹסְמִים בָּהּ פִּי הַפָּרָה שֶׁלֹּא תֹאכַל:
מַדָּף שֶׁל דְּבוֹרִים. כְּלִי שֶׁמְּשִׂימִים בּוֹ אֵשׁ וּגְלָלֵי בָקָר וּמְעַשְּׁנִים כְּדֵי שֶׁיִּבְרְחוּ הַנְּחִילִים שֶׁל דְּבוֹרִים מִן הַכַּוֶּרֶת וְיִקַּח הַדְּבַשׁ. מִלְּשׁוֹן אֲשֶׁר תִּדְפֶנּוּ רוּחַ (תהלים א):
וְהַמְּנָפָה. כְּלִי שֶׁמְּנִיפִין בּוֹ בִימוֹת הַחַמָּה לְהָבִיא הָרוּחַ:
קֻפְסָא. כְּמִין אַרְגָּז קָטָן שֶׁהָאִשָּׁה נוֹתֶנֶת בּוֹ תַכְשִׁיטֶיהָ וְנוֹתֶנֶת עָלָיו כְּסוּת מִלְּמַעְלָה:
קַמְטְרָא. תֵּבָה שֶׁשּׁוֹמְרִים בָּהּ הַבְּגָדִים. עַל הַמֶּלְתָּחָה (מלכים ב י), מְתַרְגְּמִינַן עַל קוּמְטְרָה:
וְהַמַּכְבֵּשׁ. [כָּל חָרָשׁ עֵצִים] לְפִי מְלַאכְתּוֹ יֵשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁכּוֹבֵשׁ וְעוֹצֵר הָעֵץ כְּשֶׁהוּא מְעֻוָּת וְעָקֹם עַד שֶׁמְּיַשְּׁרוֹ:
וְהַקִּמְרוֹן. הַמִּכְסֶה שֶׁעַל הַתֵּבָה הֶעָשׂוּי כְּעֵין קֻבָּה:
אַנְגְּלִין. נַרְתִּיק שֶׁל עוֹר שֶׁעוֹשִׂין לַסֵּפֶר וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְתוֹכוֹ:
בֵּית הַנֶּגֶר. נַרְתִּיק שֶׁל עוֹר שֶׁנּוֹתְנִים בְּתוֹכוֹ הַנֶּגֶר, הוּא הַיָּתֵד שֶׁמְּשִׂימִים אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת:
וּבֵית הַמַּנְעוּל. נַרְתִּיק שֶׁל עוֹר שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ הַמַּנְעוּל שֶׁנּוֹעֲלִים בּוֹ הַדֶּלֶת:
וּבֵית הַמְּזוּזָה. קָנֶה שֶׁל מַתָּכוֹת שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ הַמְּזוּזָה:
וְהָאֵמוּם שֶׁל גּוֹדְלֵי מִצְנָפוֹת. דְּפוּס כְּעֵין רֹאשׁ שֶׁל אָדָם שֶׁמְּתַקְּנִים עָלָיו הַמִּצְנֶפֶת:
וְהַמַּרְכּוֹף. כְּמִין סוּס שֶׁל עֵץ שֶׁהַלֵּיצָנִים מְשַׂחֲקִים בּוֹ. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי, כְּלִי שֶׁל עֵץ אֶרֶז הֶעָשׂוּי לְזַמֵּר:
וּרְבִיעִית שֶׁל אַלָּיִת. וּבִמְנַעַנְעִים וּבִמְצַלְצְלִין, מְתַרְגְּמִינַן וּבִרְבִיעִין וּבְצֶלְצֱלִין:
שֶׁל אַלָּיִת. שֶׁל הַמְקוֹנֶנֶת. כְּמוֹ (יואל א) אֱלִי כִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק:
גְּנוֹגְנִית הֶעָנִי. תַּרְמִילוֹ שֶׁל עָנִי:
וְסָמוֹכוֹת הַמִּטָּה. קוֹרוֹת שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן הַמִּטָּה שֶׁלֹּא תִפֹּל:
טְפוּס שֶׁל תְּפִלִּין. כְּמוֹ דְפוּס שֶׁל תְּפִלִּין:
אֵמוּם שֶׁל עוֹשֵׂי סַאגּוֹת. דְּפוּס שֶׁל עוֹשֵׂי שַׁלְשְׁלָאוֹת. שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן עַל גַּבֵּי אֵמוּם הַיְנוּ [עַל גַּבֵּי] דְּפוּס. וְרַמְבַּ"ם גָּרֵיס, עוֹשֵׂי סוּתוֹת, לְשׁוֹן וּבְדַם עֲנָבִים סוּתוֹ (בראשית מט), וְהוּא הַדְּפוּס שֶׁל עֵץ שֶׁאוֹרְגִין עָלָיו הַבְּגָדִים:
מְשַׁמְּשֵׁי מְשַׁמְּשָׁיו שֶׁל אָדָם. כְּגוֹן כִּסּוּיֵי כֵלִים וְנַרְתִּיקֵי כֵלִים, שֶׁהֵם נַעֲשׂוּ לְשַׁמֵּשׁ הַכֵּלִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָאָדָם:
בִּשְׁעַת מְלָאכָה וְשֶׁלֹּא בִשְׁעַת מְלָאכָה. בִּזְמַן שֶׁהַכִּסּוּי מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכְּלִי לִשְׁמֹר מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וְהַיְנוּ שְׁעַת מְלָאכָה דִידֵיהּ, וּכְשֶׁאֵין כְּלוּם בַּכְּלִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְכִסּוּי קָרֵי לֵיהּ שֶׁלֹּא בִשְׁעַת מְלָאכָה. וְיֵשׁ כֵּלִים שֶׁמַּנִּיחִים עֲלֵיהֶן הַכִּסּוּי תָּמִיד בֵּין כְּשֶׁהוּא מָלֵא בֵּין כְּשֶׁהוּא רֵיקָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכִּסּוּי מְחֻבָּר בּוֹ, חֲשִׁיב כַּכְּלִי גוּפֵיהּ לְקַבֵּל טֻמְאָה אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָגִיל לִהְיוֹת תָּמִיד עָלָיו. וְהַאי כְּלָלָא דְרַבִּי יוֹסֵי, אַפְּשׁוּטֵי כְלֵי עֵץ הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הַכֵּלִים קָאֵי. אֲבָל כְּלֵי קִבּוּל, מִטַּמְּאִין בְּכָל עִנְיָן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: