ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טז · משנה ו
קְסָיָה. בֵּית יָד שֶׁל עוֹר:
שֶׁל זוֹרֵי גְרָנוֹת וְהוֹלְכֵי דְרָכִים וְשֶׁל עוֹשֵׂי פִשְׁתָּן טְמֵאָה. דְּכֵיוָן דְּהִיא עֲשׂוּיָה כְּדֵי לֶאֱחֹז הַדָּבָר בְּיָדוֹ יָפֶה שֶׁלֹּא יִשָּׁמֵט מִמֶּנּוּ, אוֹ כְדֵי שֶׁלֹּא יִתְחֹב לוֹ קוֹץ בְּיָדוֹ, מִקְּרֵי עָשׂוּי לְקַבָּלָה, כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר שֶׁהוּא אוֹחֵז בּוֹ נִשְׁעָן עַל הַבֵּית יָד וּמְקַבְּלוֹ:
שֶׁל גָּרוֹסוֹת. הָעוֹשִׂים גְּרִיסוֹת שֶׁל פּוֹל בָּרֵחַיִם:
מִפְּנֵי הַזֵּעָה. לִשְׁאֹב אֶת הַזֵּעָה כְּדֵי לְהָקֵר בְּשָׂרוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיעַ. אִי נַמִּי, שֶׁלֹּא תְטַנֵּף זֵיעַת יָדָיו הַדָּבָר שֶׁהוּא אוֹחֵז בּוֹ:
טָהוֹר. דְּתַשְׁמִישׁ עֲרַאי חֲשׁוּב: