ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טז · משנה ה
פָּטִילְיָא. קֻפָּה עֲשׂוּיָה מִמִּינִים שֶׁל עֲרָבָה, וְאוֹצְרִים בָּהּ גְּרוֹגָרוֹת:
וַחֲסִינָה. כְּמִין קֻפָּה עֲשׂוּיָה מִקּוֹצִים, וּמְשִׂימִין בָּהּ טִיט:
סוּגְנִיּוֹת. לְשׁוֹן סוּגָה בַשּׁוֹשַׁנִּים, עוֹשִׂין כְּמִין כְּפִיפָה קְטַנָּה מִן הֶעָלִים וּמְכַסִּים בָּהּ פֵּרוֹת, וְאֵינָהּ אֶלָּא מְלֶאכֶת עֲרַאי:
נְצָרִים. מִצּוּרֵי הַדֶּקֶל:
חוֹתָל. כְּלִי שֶׁעוֹשִׂים מֵחֲרָיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל, וּמַנִּיחִין בּוֹ תְּמָרִים לַחִים וְהֵן מִתְבַּשְּׁלִים בְּתוֹכוֹ:
נוֹתֵן לְתוֹכוֹ וְנוֹטֵל מִתּוֹכוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא הַתְּמָרִים אֶלָּא אִם כֵּן יִקְרָעֶנּוּ אוֹ יַתִּיר הַחֲרִיּוֹת שֶׁלּוֹ, טָהוֹר, דְּכֵיוָן דְּקוֹרְעוֹ אוֹ מַתִּירוֹ מַשְׁלִיכוֹ לָאַשְׁפָּה, וְהָוֵי לְתַשְׁמִישׁ עֲרַאי: