ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ז
סְרֵידָה. כְּמִין עֲרֵבָה קְטַנָּה שֶׁהַנַּחְתּוֹם מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, וְהִיא פְשׁוּטָה וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר. וּמְמֻרַחַת בְּטִיט כְּדֵי לְהַקִּיף בְּצָמִיד פָּתִיל וְלֹא יִטַּמָּא הַתַּנּוּר בְּאֹהֶל הַמֵּת:
נִסְדַּק מִן הַתַּנּוּר לַסְּרֵידָה. הַיְנוּ שֶׁנִּסְדַּק הַמֵּרוּחַ:
מְלֹא פִי מַרְדֵּעַ שֶׁלֹּא נִכְנָס. הַמַּרְדֵּעַ הוּא מַלְמַד הַבָּקָר, וְיֵשׁ בְּהֶקֵּפוֹ טֶפַח וְעָבְיוֹ שְׁלִישׁ טֶפַח, שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ בְּעָבְיוֹ טֶפַח יֵשׁ בְּהֶקֵּפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְשִׁעוּר הַסֶּדֶק כְּשֶׁנִּסְדַּק הַמֵּרוּחַ, לְרַבָּנָן מְלֹא פִי הַמַּרְדֵּעַ בְּשָׁוֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַנֶּקֶב גָּדוֹל שֶׁיִּכָּנֵס פִּי מַרְדֵּעַ בִּמְלֹאוֹ, הוֹאִיל וְשָׁוֶה הַסֶּדֶק מְלֹא פִי הַמַּרְדֵּעַ אֵין כָּאן צָמִיד פָּתִיל, וּלְרַבִּי יְהוּדָה לְעוֹלָם הָוֵי צָמִיד פָּתִיל עַד שֶׁיִּהְיֶה הַסֶּדֶק גָּדוֹל שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ פִי הַמַּרְדֵּעַ:
נִסְדְּקָה סְרֵידָה. עַצְמָה, לְרַבָּנָן קִיל מִכְּשֶׁנִּסְדַּק הַמֵּרוּחַ וּלְרַבִּי יְהוּדָה קִיל כְּשֶׁנִּסְדַּק הַמֵּרוּחַ מִכְּשֶׁנִּסְדְּקָה סְרֵידָה עַצְמָהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: