ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ט
תַּנּוּר שֶׁבָּא מְחֻתָּךְ. שֶׁעֲשָׂאוֹ הָאֻמָּן דַּפִּים דַּפִּים כְּדֵי לְחַבְּרָן יַחַד עַל יְדֵי מִסְגְּרוֹת, הֵן זִירִים שֶׁקּוֹרִין צירקלא"ש, כְּעֵין שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים לֶחָבִיּוֹת שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶן יַיִן. וּלְאוֹתָן זִירִים וּמִסְגְּרוֹת קוֹרֵא הַתַּנָּא לִמּוּדִין:
וּנְתָנָן עָלָיו וְהוּא טָהוֹר נִטְמָא. לְאַחַר שֶׁנָּתַן עָלָיו הַלִּמּוּדִים וְהָיָה הַתַּנּוּר טָהוֹר מִתְּחִלָּה לְפִי שֶׁהָיָה דַפִּים דַּפִּים וְלֹא הָיָה מְחֻבָּר, חָזַר לִהְיוֹת מְקַבֵּל טֻמְאָה עַל יְדֵי הַלִּמּוּדִים הַלָּלוּ שֶׁמְּחַבְּרִים אוֹתוֹ:
סִלֵּק אֶת לִמּוּדָיו. וְנִתְפָּרְקוּ הַדַּפִּין זֶה מִזֶּה, אֵין לְךָ נְתִיצָה גְדוֹלָה מִזּוֹ, וְנִטְהַר הַתַּנּוּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיר הַלִּמּוּדִים פַּעַם שְׁנִיָּה שׁוּב אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, שֶׁאֵין הַלִּמּוּדִים מְבִיאִין לוֹ הַטֻּמְאָה אֶלָּא בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה בִלְבַד כְּשֶׁבָּא מְחֻתָּךְ מִבֵּית הָאֻמָּן:
מֵרְחוֹ בְטִיט. לְתַנּוּר זֶה שֶׁאֵין הַלִּמּוּדִים מְבִיאִין לוֹ הַטֻּמְאָה, טָמֵא עַל יְדֵי מְרִיחַת הַטִּיט.
וְאֵין צָרִיךְ לְהַסִּיקוֹ. כִּשְׁאָר כָּל תַּנּוּרִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיַּסִּיקֵם, לְפִי שֶׁכְּבָר הֻסַּק בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁבָּא מְחֻתָּךְ מִבֵּית הָאֻמָּן: