ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ח
חֲתָכוֹ חֻלְיוֹת לְרָחְבּוֹ. כְּמוֹ שֶׁחוֹתֵךְ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה:
פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים. אִם יֵשׁ בְּחֻלְיָא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים וּבָאָה מִתַּנּוּר גָּדוֹל דְּלֵיכָּא רֻבָּא, טָהוֹר. אֲבָל אִיכָּא אַרְבָּעָה טְפָחִים, טָמֵא, אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי מִעוּט:
מֵרְחוֹ בְטִיט. בָּעֵי הֶסֵּק כְּתַנּוּר חָדָשׁ:
הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַטְּפֵלָה. טִפּוּל שֶׁל טִיט שֶׁעָשָׂה, לֹא חִבְּרוֹ לַתַּנּוּר אֶלָּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ:
וְנָתַן חֹל אוֹ צְרוֹר. בֵּין הַטְּפֵלָה לַתַּנּוּר, וְעַל יְדֵי כָּךְ הַתַּנּוּר מְקַיֵּם חֻמּוֹ וְאוֹפִים בּוֹ:
הַנִּדָּה וְהַטְּהוֹרָה אוֹפוֹת בּוֹ. דְּלָא חֲשִׁיבָא הַטְּפֵלָה חִבּוּר לַתַּנּוּר, כֵּיוָן שֶׁהִיא מְרֻחֶקֶת מִמֶּנּוּ:
וְהוּא טָהוֹר. שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה: