ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא. הַתַּנּוּר עָשׂוּי כִקְדֵרָה גְדוֹלָה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּלַיִם וּמִטַּלְטֵל, וּכְשֶׁבָּא לְקָבְעוֹ מְחַבְּרוֹ בָאָרֶץ וּמְדַבֵּק טִיט מִבַּחוּץ וּמְעַבֵּהוּ כְדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר חֻמּוֹ, וְקָרֵי לַהּ טְפֵלָה, שֶׁמְּטַפְּלָהּ וּמְחַבְּרָהּ לוֹ:
כֵּיצַד מְטַהֲרִים אוֹתוֹ. כַּמָּה תְהֵא שְׁבִירָתוֹ וּתְהֵא מְטַהַרְתּוֹ:
חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה. לַכְּלִי עַצְמוֹ מִבִּפְנִים. דְּאִי לִשְׁנַיִם, הַגָּדוֹל טָמֵא, דְּאִיכָּא רֻבָּא:
וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה. שֶׁדָּבֵק עָלָיו, שֶׁגַּם הִיא מְחַבַּרְתּוֹ:
עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ. כְּלוֹמַר מַפִּילָהּ עַד הַקַּרְקַע. אִי נַמִּי, אַחוֹלְקוֹ קָאֵי, דְּלֹא סַגִּי בַחֲלֻקָּה עַד רֻבּוֹ, אֶלָּא חוֹלֵק עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַקַּרְקַע:
וְלֹא עַד שֶׁיְּהֵא בָאָרֶץ. וְלֹא לְחַלְּקוֹ עַד לְמַטָּה סָמוּךְ לָאָרֶץ:
אֶלָּא מְמַעֲטוֹ מִבִּפְנִים. עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אַרְבָּעָה טְפָחִים שֶׁהוּא שִׁעוּר תְּחִלָּתוֹ שֶׁל תַּנּוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
צָרִיךְ לְהַסִּיעוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁחִלְּקוֹ, לֹא טָהֵר עַד שֶׁיַּפְרִיד הַחֲלָקִים זֶה מִזֶּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
הַגָּדוֹל טָמֵא. מִשּׁוּם דְּאִיכָּא רֻבּוֹ שֶׁל תַּנּוּר: