ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
מֵעָפָר וּלְמַטָּן מִטַּמֵּא בְמַגָּע. אִם נָגַע שֶׁרֶץ בַּתַּנּוּר מִתּוֹכוֹ לְמַעְלָה מִן הֶעָפָר נִטְמָא מַה שֶּׁלְּמַטָּה מִן הֶעָפָר. אֲבָל אִם נִתְלָה הַשֶּׁרֶץ בָּאֲוִיר וְלֹא נָגַע בְּדָפְנֵי הַתַּנּוּר מִתּוֹכוֹ, לֹא נִטְמָא אֶלָּא מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִן הֶעָפָר:
בּוֹר. חֲפִירָה לְמַטָּה בָּאָרֶץ:
דּוּת. כְּבוֹר הוּא עָשׂוּי, אֶלָּא שֶׁהוּא בִנְיָן לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע:
וְנָתַן שָׁם אֶבֶן. בֵּין הַבּוֹר וּבֵין דֹּפֶן הַתַּנּוּר, לְהַחֲזִיק הַתַּנּוּר שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹךְ הַבּוֹר:
אִם מַסִּיק מִלְּמַטָּה. אִם כְּשֶׁמַּסִּיק הָאוּר מִלְּמַטָּה בְּתוֹךְ הַבּוֹר, הַתַּנּוּר נִסֹּק מִתּוֹכוֹ לְמַעְלָה דֶרֶךְ שׁוּלָיו, טָמֵא. וְאִם לָאו, שֶׁאֵינוֹ נִסֹּק מֵהֶסֵּק הָאוּר שֶׁלְּמַטָּה בְתוֹךְ הַבּוֹר, טָהוֹר. וּפְלֻגְתָּא דְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן דַּוְקָא בְהֶסֵּק רִאשׁוֹן שֶׁהוּא גְמַר מְלַאכְתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר וְעַל יְדֵי אוֹתוֹ הֶסֵּק הוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַתַּנּוּר מְחֻבָּר לָאָרֶץ בְּהֶסֵּק רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ, וְאֵין שַׁיָּךְ לְשׁוֹן נְתִיצָה אֶלָּא בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, דִּבְמִטַּלְטֵל נוֹפֵל לְשׁוֹן שְׁבִירָה לֹא לְשׁוֹן נְתִיצָה, הִלְכָּךְ אִם הַתַּנּוּר נִסֹּק דֶּרֶךְ שׁוּלָיו מֵהֶסֵּק שֶׁבְּתוֹךְ הַבּוֹר, חֲשִׁיב כִּמְחֻבָּר לַבּוֹר וְקָרִינַן בֵּיהּ יֻתָּץ, וְאִם אֵינוֹ נִסֹּק מֵהֶסֵּק הַבּוֹר הֲרֵי הוּא נִתֹּץ וְעוֹמֵד וְאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם בּוֹ תוּ יֻתָּץ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הוֹאִיל וְהוּא נִסֹּק מִכָּל מָקוֹם טָמֵא. דְּאָמַר קְרָא וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם, מִכָּל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם מַסִּיקוֹ כְשֶׁהוּא תָלוּי בְצַוַּאר הַגָּמָל הָוֵי הֶסֵּק וְנִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ בְכָךְ. וְהַכֹּל מוֹדִים בְּהֶסֵּק שֵׁנִי לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ שֶׁהוּא מִטַּמֵּא אֲפִלּוּ בְצַוַּאר הַגָּמָל. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: