ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
מוּסַף הַתַּנּוּר. תּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר שֶׁמּוֹסִיפִין בְּגָבְהוֹ כְדֵי לִשְׁמֹר חֻמּוֹ:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו אֶת הַשַּׁפּוּד. שֶׁל בָּשָׂר, שֶׁרְגִילִים לִצְלוֹת בּוֹ בָשָׂר, וְהָוֵי דְבַר צֹרֶךְ לַתַּנּוּר. וְרַחֲמָנָא אָמַר וּטְמֵאִים יִהְיוּ לָכֶם, לְכָל שֶׁבְּצָרְכֵיכֶם, כִּדְדָרְשִׁינַן לְעֵיל [בְּמִשְׁנָה ב]:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹפֶה בוֹ כְּשֶׁהוּא נִדְחָק. כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֻכְלוּסִין מְרֻבִּין וְצָרִיךְ לְפַת מְרֻבָּה. וְרַבִּי יוֹחָנָן לֹא סַגִּי לֵיהּ בְּטַעֲמָא דְתַנָּא קַמָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו אֶת הַשַּׁפּוּד, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּבָעִינַן שֶׁיְּהֵא תַשְׁמִישׁ הַתּוֹסֶפֶת כְּעֵין תַּשְׁמִישׁ גּוּפוֹ שֶׁל תַּנּוּר:
מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים. דֶּרֶךְ שׁוֹלְקֵי זֵיתִים וְצַבָּעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת וְעוֹשִׂים לָהֶם תּוֹסֶפֶת טִיט עַל שְׂפָתָם שֶׁיַּעֲלוּ בָהּ הַמַּיִם בְּעֵת רְתִיחָתָם. וְשֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים טָמֵא, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת צְרִיכָה לַכְּלִי וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ:
וְשֶׁל צַבָּעִים טָהוֹר. דְּלֹא מִשְׁתַּמֵּשׁ בֵּיהּ כִּי הֵיכִי דְלָא לִפְסִיד צִבְעֵיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר: