ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
תַּנּוּר שֶׁהֻסַּק מֵאֲחוֹרָיו. שֶׁאֵין הַתַּנּוּר מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיַּסִּיקֶנּוּ, וְאִם לֹא הֻסַּק מִבִּפְנִים אֶלָּא מִבַּחוּץ, חֲשִׁיב הֶסֵּק:
אוֹ שֶׁהֻסַּק שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. [אֲפִלּוּ מִבִּפְנִים]:
אוֹ שֶׁהֻסַּק בְּבֵית הָאֻמָּן. קֹדֶם שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת עֲשִׂיָּתוֹ:
טָמֵא. גָּרְסִינַן. וְיֵשׁ סְפָרִים שֶׁגּוֹרְסִין טָהוֹר, וְשִׁבּוּשׁ הוּא: