ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
שְׂפָיוֹת. מִלְּשׁוֹן שָׂפָה. שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלֹשׁ שְׂפָתוֹת לְפִיו, וַאֲוִיר בֵּינְתַיִם בֵּין שָׂפָה לְשָׂפָה:
הַפְּנִימִית עוֹדֶפֶת הַכֹּל טָהוֹר. כָּל מַה שֶּׁהוּא חוּץ מִמֶּנָּה נֶחְשָׁב כְּגַבּוֹ שֶׁל כְּלִי וְאֵין כְּלִי חֶרֶס מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ. אֲבָל מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַפְּנִימִית טָמֵא:
הַחִיצוֹנָה עוֹדֶפֶת הַכֹּל טָמֵא. דַּהֲוֵי חוּצָה לָהּ כְּגַבּוֹ שֶׁל כְּלִי וְלִפְנִים מִמֶּנָּה חֲשׁוּב תּוֹךְ. וְכֵן אִם אֶמְצָעִית גְּבוֹהָה, מִמֶּנָּה וְלַחוּץ חֲשׁוּב גַּב וְלִפְנִים חֲשׁוּב תּוֹךְ, שֶׁהַכְּלִי מִתְמַלֵּא עַד הַגְּבוֹהָה:
הָיוּ שָׁווֹת. שֶׁאֵין אַחַת מִן הַשְּׂפָתוֹת עוֹדֶפֶת עַל חֲבֶרְתָּהּ:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַכֹּל טָהוֹר. הַשָּׂפָה שֶׁנָּפְלָה הַטֻּמְאָה בַאֲוִירָהּ בִּלְבַד הִיא טְמֵאָה, וְהַשְּׁאָר הַכֹּל טָהוֹר. וְכֵן הֲלָכָה:
מִשֶּׁיִּצְרְפֵם בַּכִּבְשָׁן. וְקֹדֶם צֵרוּף הֵן כְּלֵי אֲדָמָה וְאֵין מִטַּמְּאִין:
וְהוּא גְמָר מְלַאכְתָּן. וְאַף עַל גַּב דִּלְאַחַר צֵרוּף הַכִּבְשָׁן צְרִיכִין תִּקּוּן לְמָרְחָן לְהַחְלִיקָן וּלְהַשְׁווֹת שְׂפָתָן, אַף עַל פִּי כֵן מִשֶּׁיְּצָרְפֵם בַּכִּבְשָׁן חֲשִׁיב נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וּמִטַּמְּאִין: