ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
כֹּל שֶׁנִּטְּלוּ אָזְנֶיהָ. חֲשׁוּבָה גִסְטְרָא, וַאֲפִלּוּ הִיא שְׁלֵמָה, הוֹאִיל וְאֵין לָהּ אָזְנַיִם לְטַלְטְלָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְאִם נִתְרוֹעֲעָה, שִׁעוּרָהּ כְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה:
הָיוּ בָהּ חִדּוּדִים. סְתָם חֶרֶס שֶׁנִּשְׁבָּר יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ חִדּוּדִים. כְּמוֹ [אִיּוֹב מא] חַדּוּדֵי חָרֶס:
כֹּל הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים. אִם אֵין כַּזַּיִת יוֹצֵא בֵּין חִדּוּד לְחִדּוּד, חֲשׁוּב תּוֹךְ כְּמוֹ הַגִּסְטְרָא עַצְמָהּ וּמִטַּמֵּא אֲפִלּוּ בַאֲוִיר. אֲבָל אִם יוֹצֵא זַיִת מִבֵּינְתַיִם, אֵינוֹ מִטַּמֵּא בַאֲוִיר. אֲבָל מִטַּמֵּא בְמַגָּע מִטַּעַם יָד:
הָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ. שֶׁנֶּחְלְקָה לְאָרְכָּהּ כְּמִין עֲרֵבָה וְאֵינָהּ יוֹשֶׁבֶת אֶלָּא עַל דָּפְנוֹתֶיהָ וְיֵשׁ לָהּ חִדּוּדִים:
כֹּל הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים. כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּטַּמְּאָה כְשֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ כָּךְ מִטַּמְּאָה יוֹשֶׁבֶת עַל צִדָּהּ. וּסְתָם מַתְנִיתִין כַּחֲכָמִים דִּלְעֵיל דִּמְטַמְּאִין בֶּחָבִית שֶׁנֶּחְלְקָה כְמִין שְׁנֵי עֲרֵבוֹת:
קַתֶּדְרָא. כִּסֵּא שֶׁל נָשִׁים הַהֹלְכוֹת עַל הָעֲגָלָה:
קוֹרְפִיּוֹת. עַל שֵׁם מְקוֹמָן. וְהֵן כֵּלִים חַדִּים שֶׁאֵין יוֹשְׁבִים שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִין:
וְקוֹסִים. לְשׁוֹן קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ [בְּמִדְבָּר ה], וּבְסַנְהֶדְרִין הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָא, וְהוּא שֵׁם לִכְלִי שָׁרֵת. וְקוֹסִין הֵן מִינֵי כֵלִים שֶׁשּׁוּלֵיהֶן חַדִּין וּכְשֶׁמְּבַשְּׁלִים בָּהֶן מַנִּיחִין אוֹתָן עַל כְּלִי בַרְזֶל שֶׁקּוֹרִין טריפיד"י בְּלַעַ"ז, וּכְשֶׁמּוֹרִידִים אוֹתָן סוֹמְכִין אוֹתָן בְּאֵפֶר הַכִּירָה:
הַצִּידוֹנִין. שֶׁנַּעֲשִׂים בְּצִידוֹן: