ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ח
הַלַּפִּיד. כְּעֵין קְעָרָה שֶׁל חֶרֶס מְחֻדֶּדֶת מִלְּמַטָּה וְתוֹחֲבִים חִדּוּדָהּ בְּרֹאשׁ קוּנְדֵּס, וּבְתוֹךְ אוֹתָהּ קְעָרָה נוֹתְנִים חֲתִיכוֹת בֶּגֶד וְשֶׁמֶן וְעִטְרָן, וּמַדְלִיקִין וּמַגְבִּיהִין לְמַעְלָה וְהִיא מְאִירָה לְמֵרָחוֹק. וּמִפְּנֵי שֶׁהִיא מְחֻדֶּדֶת וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא שֶׁלֹּא תִטַּמֵּא, קָא מַשְׁמַע לָן דְּהוֹאִיל וּמְקוֹם מוֹשָׁבָהּ מְתֻקָּן וּמְיֻחָד לְהוֹשִׁיבָהּ בְּרֹאשׁ הַקּוּנְדֵּס הֲרֵי זוֹ מִטַּמְּאָה:
וּבֵית שִׁקְעוֹ שֶׁל נֵר. כְּלִי חֶרֶס עָשׂוּי לִהְיוֹת הַנֵּר יוֹשֵׁב וּמְשֻׁקָּע בּוֹ:
מִטַּמֵּא בַאֲוִיר. דַּחֲשִׁיב כְּתוֹךְ לִטַּמֵּא בַאֲוִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּל הַנֵּר מְשֻׁקָּע בּוֹ כִּי אִם מְעַט מִמֶּנּוּ:
הַמַּסְרֵק שֶׁל צַרְצוּר. כְּלִי חֶרֶס שֶׁעוֹשִׂים עַל פִּיו שְׂבָכָה כְּמִין מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת וְהַמְעָרֶה מִמֶּנּוּ מֵטִיל הַמַּיִם מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, וְרֹב הַכֵּלִים שֶׁשּׁוֹתִין בָּהֶם מַיִם בְּאֶרֶץ יִשְׁמָעֵאל עֲשׂוּיִים כָּךְ, וּסְבִיב אוֹתָהּ שְׂבָכָה בּוֹלְטִים שִׁנַּיִם כְּשִׁנֵּי הַמַּסְרֵק, שֶׁעוֹשִׂים אוֹתָן לְנוֹי. וְאִם נִתְלָה שֶׁרֶץ בַּאֲוִיר אוֹתָן שִׁנַּיִם, פְּלִיגֵי בָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנָן אִי חֲשִׁיב תּוֹךְ כְּלִי חֶרֶס אִי לֹא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים דְּחָשְׁבֵי לַהּ תוֹךְ וּמְטַמְּאִין: