ברטנורא על משנה כלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
גִּסְטְרָא. שֶׁבֶר כְּלִי חֶרֶס. וְדָבָר שֶׁנֶּחְלָק לִשְׁנַיִם קָרוּי גִּסְטְרָא. וּלְשׁוֹן גִּסְטְרָא, גִּיסֵי תְרֵי:
שֶׁנִּמְצֵאת בַּכִּבְשָׁן. וְלֹא יָדְעִינַן אִם נִשְׁבַּר קֹדֶם שֶׁנִּצְרַף בַּכִּבְשָׁן וּבְשָׁעָה שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לֹא הָיָה תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו וְתוּ לֹא מִטַּמֵּא מִשּׁוּם גִּסְטְרָא, אוֹ אַחַר כָּךְ נִשְׁבַּר וּמִטַּמֵּא. וְכֵיצַד מְבָרְרִים אֶת הַדָּבָר, רוֹאִין אִם הָיוּ שְׁבָרֶיהָ שָׁוִין וְתוֹכָהּ מַאֲדִים, בְּיָדוּעַ שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּהּ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבְּרָה, וּמִטַּמְּאָה, דַּעֲבִיד לְקִבּוּל, שֶׁדֶּרֶךְ לָתֵת גִּסְטְרָא תַחַת הֶחָבִית לְקַבֵּל הַמַּשְׁקֶה הַנּוֹטֵף מִמֶּנָּה:
טִיטְרוֹס. כְּלִי שֶׁהוּא מְנֻקָּב מִלְּמַטָּה נְקָבִים הַרְבֵּה דַקִּים כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט וּמִלְּמַעְלָה נֶקֶב אֶחָד כִּמְלֹא כוּשׁ, דְּהַיְנוּ פֶלֶךְ שֶׁהַנָּשִׁים טֹווֹת בּוֹ, וּכְשֶׁמְּמַלְּאִים אוֹתוֹ מַיִם וְאָדָם מֵשִׂים אֶצְבָּעוֹ בַנֶּקֶב מִלְּמַעְלָה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ הָרוּחַ אֵין טִפָּה אַחַת יוֹצֵאת מִן הַנְּקָבִים דַּקִּים שֶׁלְּמַטָּה, וּכְשֶׁמֵּסִיר אֶצְבָּעוֹ הַמַּיִם יוֹצְאִים:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק מְטַהֵר. לְפִי שֶׁנָּקוּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה:
וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. שֶׁכָּךְ הוּא דֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ, וַחֲשִׁיב בֵּית קִבּוּל הוֹאִיל וְהַמַּיִם עוֹמְדִים עַל יְדֵי הֲנָחַת אֶצְבַּע, וַאֲפִלּוּ בְלֹא הֲנָחַת אֶצְבַּע אֵין הַמַּיִם יוֹצְאִים אֶלָּא כְמוֹצִיא פְרוּטוֹת מְעַט מְעַט טִפָּה אַחַר טִפָּה, וּמִשּׁוּם הָכִי לָא חֲשִׁיב נָקוּב כְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה לִטָּהֵר בְּכָךְ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: