ברטנורא על משנה כלאים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה י
אוֹתוֹת הַגַּרְדִּיִּים. דֶּרֶךְ הָאוֹרְגִים וְהַכּוֹבְסִים לִרְשֹׁם שֵׁם הַבְּעָלִים עַל הַבֶּגֶד בְּמַעֲשֵׂה רוֹקֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַלְּפוּ שֶׁל אֶחָד בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאִם הַבֶּגֶד שֶׁל צֶמֶר וְאוֹתוֹת שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ אִפְּכָא, אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם:
תְּכִיפָה אַחַת. תְּחִיבָה אַחַת שֶׁתָּחַב הַמַּחַט בַּבֶּגֶד פַּעַם אַחַת בִּלְבָד:
אֵינוֹ חִבּוּר. לְטֻמְאָה וּלְטָהֳרָה, וְאִם נִטְמָא אֶחָד מֵהֶם לֹא נִטְמָא חֲבֵרוֹ, וְאִם הִזָּה עַל אֶחָד מֵהֶם לֹא הִזָּה עַל חֲבֵרוֹ:
וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. אִם אֶחָד שֶׁל צֶמֶר וְאֶחָד פִּשְׁתִּים וְחִבְּרָם בִּתְכִיפָה אַחַת:
וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת. עַל מְנָת לַחֲזֹר וְלִתְפֹּר פָּטוּר, וְלֹא הֲוֵי כְּקוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת דְּחַיָּב:
עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד. כְּגוֹן שֶׁהֶעֱבִיר הַמַּחַט פַּעַם אַחַת וְלֹא הֶעֱבִיר כָּל הַחוּט, וְהֶעֱבִיר הַמַּחַט פַּעַם שֵׁנִית וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד וּקְשָׁרָן, דְּאִם לֹא קָשַׁר שְׁנֵי רָאשֵׁי הַחוּט יַחַד אֵינוֹ מִתְקַיֵּם:
עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ. שֶׁיַּכְנִיס וְיוֹצִיא וְיַחֲזֹר וְיַכְנִיס שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
הַשַּׂק וְהַקֻּפָּה מִצְטָרְפִין לְכִלְאָיִם. אִם חֲתִיכַת בֶּגֶד צֶמֶר מְחֻבֶּרֶת לַשָּׂק וַחֲתִיכַת בֶּגֶד פִּשְׁתִּים מְחֻבֶּרֶת לַקֻּפָּה, וְחִבְּרָן יַחַד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת, מִצְטָרְפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת לִשְׁנֵי כֵלִים, וְלֹא אָמְרִינַן הַאי לְחוּדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוּדֵיהּ קָאֵי וְאֵינָן חִבּוּר. וְהוּא הַדִּין אִם מְחֻבָּרִים לִשְׁאָר כֵּלִים דַּהֲוֵי דִּינָן כְּמוֹ שַׂק וְקֻפָּה:
סוף הספר